עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה ליישם את הפילוסופיה והפרקטיקה של אלפרד אדלר בכל תחומי החיים. במכון נלמדות שיטות עזרה לפרט, למשפחה ולקהילה, נרכשים כלים ממשיים כיצד להדריך, ליעץ ולטפל וכיצד לשפר את איכות חיי המשפחה.

מתוך האתר: "מכון הנרייטה סאלד הוא מכון ציבורי למחקר ולתכנון תכניות התערבות והדרכה בתחום מדעי ההתנהגות בכלל ובתחום החינוך בפרט. המכון הוקם בשנת 1941 על ידי הנרייטה סאלד, פעילה ציונית אמריקאית, ומאז רשם לזכותו מחקרים ופעולות הדרכה והתערבות, שהטביעו את חותמם על מערכת החינוך ועל החברה בישראל."

מאז 1959 המכון פועל כמרכז ללימודים מתקדמים ולשיח ציבורי אינטלקטואלי ועוסק בתחומים בעלי חשיבות מכרעת ורגישות חברתית, הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה הישראלית.

מכון ליאו בק ירושלים לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית-גרמנית הוא מכון בינלאומי אקדמי ותרבותי. המכון נוסד במטרה לקדם את המחקר על יהדות גרמניה ומרכז אירופה בתקופה המודרנית...

מרכז אדוה הוא מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. מרכז אדוה בוחן את המגמות ואת המדיניות לפי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי. מלאכת הניטור של מרכז אדוה נסמכת על מאגרי נתונים עשירים ומגוונים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחויות בתחום הפיתוח הכלכלי כמו גם בתחום השוויון החברתי.

מרכז טאוב הוא מכון מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי בירושלים, העוסק בתחום הכלכלי והחברתי. המרכז עורך מחקרים איכותיים ובלתי תלויים בנושא התנאים הכלכליים והחברתיים בישראל, ומפתח הצעות חדשניות, מקצועיות ומעשיות למדיניות חברתית-כלכלית המקדמת את רווחתם של אזרחי ישראל.

מכון ירושלים לחקר ישראל (נוסד בשנת 1978) הוא מוסד אקדמי עצמאי ללא כוונת רווח. המכון עוסק במחקרי מדיניות בתחומי כלכלה וחברה בכלל ובירושלים בת-זמננו בפרט ובמחקרי מדיניות סביבתית. במחקרי המכון מושם דגש על היבטים יישומיים והמלצות לגיבוש מדיניות. כמו כן נבחנת המדיניות ומוצעות דרכי פעולה חלופיות.

המרכז מספק נתונים, מסמכי רקע, מסמכים ומחקרים מקיפים לחברי הכנסת, ועדות הכנסת ויחידות הכנסת השונות. מטרת המסמכים לעבד ולנתח נתונים בנושאים הנמצאים על סדר יומם של הכנסת, ועדותיה וחבריה, על פי דרישה או באופן יזום.
מרכז המידע והמחקר מכין סקירות, דוחות בינלאומיים, השוואות בינלאומיות, מסמכים כלכליים ואומדני עלות של הצעות חוק המונחות על שולחן הכנסת.
כמו כן, מבצע המרכז מעת לעת מעקב אחר יישומם של חוקים שהתקבלו בכנסת.

לפני כשני עשורים הוקם 'מרכז הנגב לפיתוח אזורי' על ידי פרופ' יהודה גרדוס. המרכז היווה זרוע מחקרית יישומית של המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ושל הפקולטה למדעי הרוח והחברה כחלק מהתפיסה הייחודית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב להיות חלק מהאזור ולתרום לפיתוח מרחב הנגב.  במשך שנות פועלו צבר המרכז מוניטין רב והפך לכתובת מרכזית לחוקרים במגוון תחומים, למתכננים ומקבלי החלטות מהמגזר הציבורי, ועבור המגזר העסקי. פעילות המחקר עסקה בתחומים רבים של פיתוח אזורי, לרבות: פיתוח תעשייה ותעסוקה, הון אנושי, קידום החינוך בקרב אוכלוסיות הבדואים שבנגב, איכות הסביבה וכדומה.
 
בשנת 2015 החליטה המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי לחדש את פעילות המרכז תחת השם 'מרכז הנגב לקיימות'. המרכז מקדם מחקר יישומי בתחומי הקיימות השונים, תוך מתן דגש על מגוון הקשרים שבין היבטים חברתיים, תרבותיים, כלכליים וסביבתיים, ובקני מידה מרחביים שונים במרחב הנגב ומחוצה לו. המרכז מקדם מחקר בקרב הקהילה האקדמאית וכן תומך ויוזם מחקר יישומי תוך בחינת התרומה של צעדי מדיניות ופרקטיקות תכנון שונות לקיימות המקומית, האזורית, הלאומית והגלובאלית.

"המכון הבין-לאומי לחקר השואה נוסד בשנת 1993 כיחידה אקדמית אוטונומית. מטרתו העיקרית של המכון מאז הקמתו היא להגביר את היקף המחקר על השואה ברחבי העולם. המכון עוסק בתכנון פרויקטים מחקריים ובביצועם, בארגון ימי עיון וכינוסים בין-לאומיים בתיאום של פרויקטים משותפים בין מכוני מחקר בעולם. המכון גם תומך בחוקרים צעירים העוסקים בנושא השואה ומפרסם מחקרים, דברי כינוסים, תעודות ומונוגרפיות בנושא השואה".

מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה החל לפעול בתחילת שנת הלימודים תשס"ג , אוקטובר 2002 במסגרת הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב.

המכון, הנושא את שמו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג , הוקם כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה. הוא נועד לשמש מקום מפגש של אקדמאים, חוקרים, עיתונאים, יוצרים, מבקרים חברתיים וקובעי מדיניות, השותפים להכרה בדבר המשמעות החברתית הגוברת שיש לתקשורת בימינו על החברה והתרבות ומבקשים ללמוד אותה, להבינה ולטייב אותה.

ביסוד פעילותו עומדת ההכרה העמוקה כי מערכת תקשורת חופשית, יעילה ופרופסיונלית, הנהנית מאמון ציבורי, היא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה בריאה ואפקטיבית. דווקא תחת האילוצים הביטחוניים, בהם מצוייה מדינת ישראל, חופש הביטוי והזכות לדעת אינם בגדר מותרות, אלא מהווים תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה יעילה.

מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב הינו מכון אוניברסיטאי המשלב פיתוח אקדמי של תיאוריה ומתודולוגיה של סקרים עם ביצוע מחקרי דעת קהל בלתי תלויים ברמה מדעית גבוהה ביותר. המכון פועל במסגרת הפקולטה למדעי החברה ובשיתוף עם המעבדה לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב.

מכון המחקר פאנלס (מקבוצת Monday) נוסד בשנת 2005 והוא מוביל בתחום מחקרי שוק ודעת קהל תוך שילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים.