המרכז ממוקם באוניברסיטת חיפה ועוסק בחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי. מטרתו המרכזית היא קידום הידע בתחום ההתנהגותי בניהול באמצעות מחקר והפצתו, שיתוף פעולה מחקרי בין-תחומי, חינוך והעשרה, מעורבות וקידום המקצוע בישראל ובארצות השכנות לנו.

מתוך אודות המרכז: "המרכז הינו פורום ייחודי של חוקרים וסטודנטים לתארים מתקדמים. המרכז מאחד בתוכו אקדמאים מתחומים שונים (מדעי המחשב, היסטוריה, תקשורת, מנהל עסקים, משפטים, פסיכולוגיה, סוציולוגיה וכדומה). אנו נפגשים כדי לדון באספקטים שונים של חברת המידע, בטכנולוגיה המאפשרת אותה, ובחיבור בין החברה, המידע והטכנולוגיה".

מתוך אתר המכון: מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל הוא המרכז המוביל בארץ למחקר חברתי יישומי והוא משרת את ישראל ואת העולם היהודי. המכון שואף לשפר את האפקטיביות של שירותי הרווחה ומדיניות הרווחה באמצעות פיתוח והפצה של ידע על צרכים חברתיים, וכן לשפר את התכניות המיועדות לתת מענה לצרכים אלו.

עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה ליישם את הפילוסופיה והפרקטיקה של אלפרד אדלר בכל תחומי החיים. במכון נלמדות שיטות עזרה לפרט, למשפחה ולקהילה, נרכשים כלים ממשיים כיצד להדריך, ליעץ ולטפל וכיצד לשפר את איכות חיי המשפחה.

מתוך האתר: "מכון הנרייטה סאלד הוא מכון ציבורי למחקר ולתכנון תכניות התערבות והדרכה בתחום מדעי ההתנהגות בכלל ובתחום החינוך בפרט. המכון הוקם בשנת 1941 על ידי הנרייטה סאלד, פעילה ציונית אמריקאית, ומאז רשם לזכותו מחקרים ופעולות הדרכה והתערבות, שהטביעו את חותמם על מערכת החינוך ועל החברה בישראל."

Founded in 1971 in honor of David Horowitz, former Governor of the Bank of Israel, and architect of Israel`s plan for financial assistance to developing nations, this institute encourages research on issues relating to social and economic development.Three David Horowitz Doctoral Fellowships are awarded annually to scholars writing dissertations, in Israeli universities, in the social sciences. The annual competition for the fellowships is announced in the winter semester of each year, and applications are accepted in April-May each year.The institute also encourages research on the general is...

מתוך אודות המכון: "מכון ון ליר בירושלים הוקם על ידי משפחת ון ליר במטרה לקדם את הידע האנושי בתחומי הפילוסופיה, החברה והתרבות".

מוקדש למחקר ודוקומנטציה של התרבות וההיסטוריה של יהדות גרמניה ומרכז אירופה. במכון ספריה וארכיב מיקרופילם והוא מחלק מלגות לחוקרים העוסקים ביהדות גרמניה ועורך כנסים ואירועים.

מכון מחקר שמטרותיו: חקירת תהליכי מדיניות יסודיים, ניתוח מגמות והשלכות ומתן הצעות חלופיות לאסטרטגיה מדינית עבור קובעי מדיניות. באתר - מבחר מאמרים ופירוט תוכניות המחקר הכוללות בין השאר נושאים כמו פיתוח מקומי בישראל, תכנון מרחבי, דת מדינה וקהילה בישראל.

מתוך האתר: "מכון שריד מתמחה במתן פתרונות יישומיים באמצעות כלים מחקריים, עם ניסיון רב בתחומי השיווק, רפואה ובריאות, תרבות ארגונית, חברה ופוליטיקה...מכון שריד קיים משנת 1991 כמכון מחקר מהמובילים בישראל, המתמחה במתן פתרונות יישומיים באמצעות כלים מחקריים... לניתוח הנתונים עושה צוות המכון שימוש בשיטות מדעיות ופרוצדורות סטטיסטיות מתקדמות על מנת להגיע למשמעות העמוקה של הממצאים המחקריים".

מתוך האתר: "מרכז אדוה הנו מכון בלתי תלוי לחקר החברה הישראלית ולקידום רעיון השוויון והצדק החברתי. מרכז אדוה מתמקד בחקר המדיניות החברתית בישראל וניתוחה, ובוחן באופן ביקורתי את הצעדים הננקטים בתחומי התקציב, המיסוי והשירותים החברתיים - חינוך, בריאות, שיכון, רווחה, תחבורה וסביבה, וכן את השלכותיהם של צעדים אלה על החברה הישראלית כולה ועל כל אחת מהקבוצות המרכיבות אותה".

מתוך אודות המכון: " מכון  BRM  לטכנולוגיה וחברה שליד אוניברסיטת תל אביב הוקם על מנת ליזום, לתכנן ולקיים באופן שוטף פעילויות מחקריות אקדמיות, כנסים ופרסומים שיביאו לדיון ציבורי בישראל נושאים בעלי חשיבות חברתית.
מחקרי המכון יתמקדו בתחומים המשלבים טכנולוגיה, ניהול וחברה".

המכון הטורקי למחקר סטטיסטי, כלכלי וחברתי במדינות מוסלמיות מציג את ממצאיו.

המרכז לחקר יהדות הולנד באוניברסיטה העברית בירושלים מוקדש ללימוד ההיסטוריה והתרבות של היהודים בהולנד. אתר האינטרנט של המרכז מספק מידע על הפעילויות האקדמיות של המרכז ומכיל מאגרי מידע גניאלוגים, רשימה מפורטת של קורבנות השואה ההולנדים וארכיון משפחה הכולל תצוגות לימודיות של תמונות ומסמכים מתוך אוסף ארכיוני המרכז.

מכון ירושלים לחקר ישראל (נוסד בשנת 1978) הוא מוסד אקדמי עצמאי ללא כוונת רווח. המכון עוסק במחקרי מדיניות בתחומי כלכלה וחברה בכלל ובירושלים בת-זמננו בפרט ובמחקרי מדיניות סביבתית. במחקרי המכון מושם דגש על היבטים יישומיים והמלצות לגיבוש מדיניות. כמו כן נבחנת המדיניות ומוצעות דרכי פעולה חלופיות.

The Maurice Falk Institute for Economic Research in Israel is an independent non-profit organization whose purpose is to encourage research, with particular emphasis on the economy of Israel. The Institute was founded in January 1964 as the successor of the Falk Project for Economic Research in Israel. The general administration of the Institute is the responsibility of the Board of Trustees, originally nominated by the Hebrew University of Jerusalem, in consultation with the Maurice and Laura Falk Foundation of Pittsburgh, Pennsylvania.

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית הוקם לאחר אחת עשר שנות מחקר של המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, ומתמחה בניתוחים כלכליים וחברתיים של סוגיות עכשוויות ועתידיות העומדות על סדר היום הציבורי.

המרכז לחקר העיר והאזור, שהיה ראשון מסוגו בישראל, הוקם בטכניון בשנת 1969 על-ידי פרופ' משה היל ז"ל. מאז 1989 המרכז זוכה לתמיכתה הנדיבה של משפחת פיליפ ואתל קלצניק. מרכז המחקר שוכן בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וקשור הדוקות במסלול לתכנון ערים ואזורים שבפקולטה. הוא משתף פעולה עם מוסדות מחקר אחרים בטכניון ועם עמיתים-חוקרים בטכניון ובישראל בכללה.

ייעודו של המרכז הוא לקדם את הידע, הנוגע להבנת תהליכים של התפתחות ותפקוד עירוניים ואזוריים, ולסייע בקביעת מדיניות פיתוח ברמה הלאומית, האזורית והיישובית-מקומית. העקרונות המנחים את עבודת החוקרים הם מצויינות מחקרית בקנ"מ בינלאומי, מצד אחד, ותרומה לאיכות החיים של תושבי מדינת ישראל, מצד שני.

החוקרים הפעילים במרכז עוסקים בתחומים הבאים: תכנון שימושי קרקע, תכנון חברתי, תכנון כלכלי, היבטים פסיכולוגיים ביחסי אדם-סביבה, היבטים משפטיים בתכנון, היבטים סביבתיים בתכנון, דיור, תחבורה, שיקום עירוני, פיתוח אזורי, פיתוח נדל"ן, תכנון ומשאבי טבע (מים, אנרגיה), תכנון ועיצוב הנוף, שיטות ממוחשבות מתקדמות בתכנון, שיתוף הציבור בתכנון, מיתון קונפליקטים בתהליכי הפיתוח העירוני ותכנון עבור אוכלוסיות ספציפיות: ערבים, קשישים, ילדים.

המרכז מספק נתונים, מסמכי רקע, מסמכים ומחקרים מקיפים לחברי הכנסת, ועדות הכנסת ויחידות הכנסת השונות. מטרת המסמכים לעבד ולנתח נתונים בנושאים הנמצאים על סדר יומם של הכנסת, ועדותיה וחבריה, על פי דרישה או באופן יזום.
מרכז המידע והמחקר מכין סקירות, דוחות בינלאומיים, השוואות בינלאומיות, מסמכים כלכליים ואומדני עלות של הצעות חוק המונחות על שולחן הכנסת.
כמו כן, מבצע המרכז מעת לעת מעקב אחר יישומם של חוקים שהתקבלו בכנסת.

מרכז הנגב לפיתוח אזורי הוא מרכז-מחקר בין-תחומי יישומי, שמטרתו היא קידום יוזמות ועיצוב מדיניות לפיתוח חברתי, כלכלי, וסביבתי של הנגב, בפרט, וחקר הפיתוח האזורי, בכלל. מאז נוסד בשנת 1993 צבר המרכז מוניטין והפך לכתובת מרכזית למתכננים,מקבלי החלטות, אנשי עסקים וחוקרים המחפשים מידע מקצועי עדכני על האזור

מתוך האתר: " המכון הבין-לאומי לחקר השואה נוסד בשנת 1993 כיחידה אקדמית אוטונומית. מטרתו העיקרית של המכון מאז הקמתו היא להגביר את היקף המחקר על השואה ברחבי העולם. המכון עוסק בתכנון פרויקטים מחקריים ובביצועם, בארגון ימי עיון וכינוסים בין-לאומיים בתיאום של פרויקטים משותפים בין מכוני מחקר בעולם. המכון גם תומך בחוקרים צעירים העוסקים בנושא השואה ומפרסם מחקרים, דברי כינוסים, תעודות ומונוגרפיות בנושא השואה".

רקע כללי מכון יוניסקר פועל במסגרת היחידה לייעוץ סטטיסטי באוניברסיטת חיפה. המכון נתון לפיקוח אקדמי של החוג לסטטיסטיקה, בראשותו של פרופ' דוד פרג'י.צוות המכון מורכב כולו מחברי סגל של החוג לסטטיסטיקה.פעילויותיו העיקריות של המכון הן:  סקרים מחקריים עבור חוקרים באקדמיה. סקרי שביעות רצון של לקוחות עבור חברות וארגונים.סקרי הערכת ההוראה עבור מוסדות להשכלה גבוהה.סקרי משוב עבור גופים נותני שירות (אוניברסיטאיים וחוץ אוניברסיטאיים).סקרי אינטרנט.סריקה אופטית של טפסים ועריכת טפסים לסורק אופטי.   בדיקה ממוחשבת של בחינות רב-ברירתיות ("אמריקאיות").

מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה החל לפעול בתחילת שנת הלימודים תשס"ג , אוקטובר 2002 במסגרת הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב.

המכון, הנושא את שמו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג , הוקם כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה. הוא נועד לשמש מקום מפגש של אקדמאים, חוקרים, עיתונאים, יוצרים, מבקרים חברתיים וקובעי מדיניות, השותפים להכרה בדבר המשמעות החברתית הגוברת שיש לתקשורת בימינו על החברה והתרבות ומבקשים ללמוד אותה, להבינה ולטייב אותה.

ביסוד פעילותו עומדת ההכרה העמוקה כי מערכת תקשורת חופשית, יעילה ופרופסיונלית, הנהנית מאמון ציבורי, היא תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה בריאה ואפקטיבית. דווקא תחת האילוצים הביטחוניים, בהם מצוייה מדינת ישראל, חופש הביטוי והזכות לדעת אינם בגדר מותרות, אלא מהווים תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה יעילה.