בתאריך 26 באפריל 2018 התקיים במכללה האקדמית תל אביב יפו יום עיון ייחודי – שיתוף פעולה ראשון עם פנים להמשך – של שתי קהילות באגודה הסוציולוגית: קהילת בריאות ורפואה וקהילת סביבה וחברה. הכנס שכותרתו הייתה ׳היבטים חברתיים של יחסי בריאות וסביבה׳ נועד להעמיק את השיח האינטרדיסציפלינרי בנושאי בריאות וסביבה בהקשרם החברתי והסוציולוגי, ובקונטקסט הישראלי.
החוקרים בכנס הגיעו ממגוון דיסציפלינות במדעי החברה ודנו כולם בממשקים המורכבים שבין בריאות, סביבה, מדיניות וצדק סביבתי מהיבטים מגוונים של אידיאולוגיה, תרבות, פוליטיקה, מגדר, מוצא אתני, מרכז ופריפריה, תלות במקום, מרחב וזמן, תפיסות, ערכים, שיח ועוד.
הכנס נפתח בהרצאה של פרופ' נדב דוידוביץ׳ (בית הספר לבריאות הציבור, אונ׳ בן גוריון) תחת הכותרת: "צדק סביבתי והזכות לבריאות- מגמות ואתגרים". לאחריו, המושב הראשון (יו"רית ד״ר מיה נגב, אונ׳ חיפה) עסק ביחסי הגומלין בין סביבה לבריאות הציבור. ד"ר נדב אבן-חורב (European Institute of Oncology) וליאת ליפשיץ-מלביצקי (אונ׳ בן-גוריון והמכללה האקדמית ספיר) הציגו כל אחד בנפרד ניתוחים סוציולוגים של רגולציה בנושא בריאות וסביבה. נדב דיבר על הפוליטיקה של זיהוי סיבתיות בהשתת מגבלות שימוש על כימיקלים שונים ברגולציה האירופית. ליאת ניתחה את עקרון הזהירות המונעת (precautionary principle) כפי שהוא בא לידי ביטוי ברגולציית בריאות-סביבה בנוגע לסיכוני קרינה בלתי-מייננת (במקרה הבוחן של הקרינה הבלתי מייננת מטלפונים סלולריים). ד"ר אביבית אגם-דאלי (האונ׳ הפתוחה) סקרה דורות של פרסומות לסיגריות בישראל המשקפות כיצד היחס כלפי סיגריות, הן בקרב הציבור והן של הרגולטור, השתנו לאורך השנים. לבסוף ד"ר לירון אמדור (מכון דש"א) הדגישה את חשיבות התפיסות והעמדות של חקלאים ותושבים ביחס לחומרי הדברה וריסוס בקו הגבול שבין השדה לבין התושב.
במושב השני (יו"ר ד״ר איתי גרינשפן, האונ׳ העברית), שהתמקד בנושא של צדק סביבתי ובריאות, סקרה כרמית לובנוב (האגודה לצדק סביבתי) כיצד צדק סביבתי יכול לשמש כמסגרת מכוונת לעיצוב מדיניות בריאות בישראל, על בסיס הגישות השונות לנושא בעולם. ד"ר עלא חיידר (אונ׳ חיפה) הציג את נושא אי-הצדק הסביבתי בקרב האזרחים הערבים בישראל, תוך שימוש במקרה של מחצבות אבן בגליל כמקרה מבחן. שירין פלאח (אונ׳ חיפה) הציגה מחקר על הליכה בריאותית בקרב נשים ערביות, תוך זיהוי חסמים תרבותיים ואישיים של אותן נשים המונעים הרחבת היקף התופעה ביישובים ערביים בישראל.
בפאנל הסיכום (בהנחיית ד״ר תמי סגיב-שיפטר, האקדמית תל-אביב יפו ותחת הכותרת ״בריאות וסביבה לאן: מדוע אם הקשר ידוע הוא אינו גלוי?״) התפתח דיון חשוב על היבטי מדיניות של הקשר בין בריאות וסביבה, תוך זיהוי כשלים והזדמנויות של משרדי ממשלה, עסקים והחברה האזרחית בקידום סוגיות אלה. בפאנל לקחו חלק חה״כ דב חנין, ד״ר תמר ברמן ממשרד הבריאות, ד״ר מיה נגב מאוני׳ חיפה, עו״ד תמי גנות מעמותת אדם טבע ודין ועידן דורפמן מעמותת כלכלה בת קיימא. בסיום הכנס, מלי נבו (אוני׳ תל אביב) הנחתה סדנא בנושא אקו-הוקרה המבטאת פרספקטיבה חווייתית-אישית על יחסי אדם וטבע.
תכני הכנס היו בזיקה להתפתחות הרבה בעשורים האחרונים בהבנת הממשקים שבין גורמי סביבה לגורמי בריאות הציבור. גורמי סיכון סביבתיים שונים – כגון זיהום אוויר, עישון, כימיקלים בחקלאות – נמצאו כבעלי קשר מובהק להתנהגות בריאות וחולי. רק לאחרונה פורסם בכתב העת Lancet מחקר רחב היקף לפיו, יותר בני אדם מתים ברחבי העולם מדי שנה מזיהום סביבתי מאשר מכל המלחמות, הרעב, אסונות הטבע והמחלות גם יחד. במילים אחרות, ההכרה בזיקה שבין סביבה ובריאות גברה בשנים האחרונות במחקר, בשיח הציבורי ובקרב מקבלי החלטות. אך ידע והכרה אלה עדיין חלקיים, בין היתר בגלל העדר התייחסות להקשרים החברתיים, הארגוניים, והמוסדיים המשפיעים ומושפעים מזיקה הדדית זו. תחומי העניין השונים של המרצים באו לידי ביטוי בתכני הכנס המגוונים. אשר לכולם הייתה זיקה לעניין ביחסי הגומלין בין חברה, בריאות ואיכות סביבה.
הכנס התאפיין במגוון המשתתפים, המרצים וקהל השומעים יחד. אנו מודים למכללה האקדמית תל אביב יפו על אירוח ומימון משותף של הכנס יחד עם האגודה הסוציולוגית הישראלית.
מאת: הוועדה המארגנת של הכנס – איתי גרינשפן, אופיר וינשל-שחר, תמי סגיב-שיפטר וליאת ליפשיץ-מלביצקי