הכנס השנתי הראשון של קהילת בריאות ורפואה בישראל

בתאריך 17.5.12 התקיים באקדמית תל-אביב-יפו ובאדיבותה, הכנס השנתי הראשון של קהילת בריאות ורפואה של האגודה הסוציולוגית הישראלית. נושא הכנס היה "האם ישראל מוכנה להקדים מניעה לתרופה? – פרספקטיבות על עיצוב מדיניות בריאות מכוונת מניעה".

בחלקו הראשון של הכנס, שבפתחו נשאו ברכות פרופ' נחמיה פרידלנד, נשיא המכללה, פרופ' נעמי חזן, דקן בית הספר לממשל וחברה וד"ר תמר סגיב-שיפטר, יו"ר קהילת בריאות ורפואה, התקיים פאנל מרתק, בהנחיית האחרונה. נקודת המוצא בדיון היתה, שבעוד שנדמה כי החשיבות והתועלת הגבוהה של מניעה בתחום הבריאות ברורה לכל, בפועל תחום המניעה נדחק אל מול טיפולים במחלות. ח"כ ד"ר רחל אדטו, יו"ר שדולת הבריאות בכנסת, הציגה את נושא המניעה מזווית הראייה שלה כרופאה, כחברת כנסת וכחברה לשעבר בוועדה לעדכון סל שירותי הבריאות. ד"ר אסנת לוקסמבורג, ראש המנהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד הבריאות, הציגה את המודעות הגבוהה של משרד הבריאות, את הגישות שמוביל בתחום המניעה ואת הפעולות שמיישם בנושא. פרופ' עמיר שמואלי, מומחה לכלכלת בריאות מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומהדסה, הציג את הפן הכלכלי לפיו, לא כל השקעה בטיפולי מניעה היא חסכונית ומשתלמת כלכלית בצורה גורפת, אלא שיש לבחון באופן פרטני את החיסכון מול ההוצאות של כל טכנולוגית מניעה. ד"ר לאה הגואל, מומחית לסוציולוגיה של הבריאות מהטכניון וממרכז רפואי כרמל, הציגה את הפן הסוציולוגי של תוכניות מניעה שונות בתחום הבריאות. אחרון הדוברים בפאנל, רן רזניק כתב ופרשן לנושאי בריאות מהעיתון "ישראל היום", תיאר את השפעתה הגדולה של התקשורת על הציבור בנושאים בריאותיים, ברמת הידע וברמת הפרקטיקה, ואת התייחסותה הלא מספקת של התקשורת למניעה. תובנות רבות עלו בהמשך להרצאות הפאנל ויתכן כי החשובה בהן, היא שאין להתייחס לנושא המניעה כמקשה אחת ויש לבחון ולהעריך רמות של מניעה ובכל רמה פרקטיקות ספציפיות, ומידת התאמתן לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות.

בחלקו השני של הכנס התקיימו שתי סדנאות. סדנה אחת עסקה בהתייחסות הציבור לחיסונים כמדד לשינויים חברתיים. מנחי הסדנה, ד"ר ברוך ולן וד"ר גיורא קפלן ממכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, הציגו ממצאי מחקר שערכו בישראל ובו בחנו לעומק את עמדות הציבור בנוגע לחיסונים שונים המוצעים על ידי משרד הבריאות, רצונו של הציבור להתחסן או לא להתחסן והסיבות לכך. אחת התופעות המעניינות שעלו במחקר היתה נטייה הולכת וגוברת של הורים לחרוג מהפרוטוקול המומלץ לחיסוני ילדים ולאמץ פרוטוקולים אינדיבידואליים, תופעה המפרה את האיזון העדין בין האינטרס של הפרט לאינטרס הציבורי בכל הקשור לחיסון האוכלוסייה כנגד מחלות מדבקות, אך נראה שמתיישבת עם מאפיינים המזוהים עם התנהלות הפרטים בעידן המודרניות המאוחרת.

סדנה שנייה עסקה בשמירה על בריאות ותכליתה: נוסחאות של ישראלים במעמדות חברתיים כלכליים שונים. מנחות הסדנה, ד"ר פאולה פדר-בוביס מאוניברסיטת בן-גוריון וד"ר לאה הגואל מהטכניון וממרכז רפואי כרמל, ערכו בקרב המשתתפים קבוצת מיקוד שמטרתה היתה להציף ולזהות את תפיסותיהם לגבי שמירת וקידומה של הבריאות ואת הקשר של התפיסות הללו למאפיינים החברתיים והתרבותיים של הפרטים. בהמשך, הציגו את ממצאי מחקרן, שבמסגרתו ערכו קבוצות מיקוד דומות במרפאות קהילתיות, תוך השוואה בין ממצאי קבוצת המיקוד בכנס ובמחקר. 

את הכנס ארגנו ד"ר תמר סגיב-שיפטר מהאקדמית תל-אביב-יפו, ד"ר רוני פקטור מאוניברסיטת חיפה, ד"ר אודליה רוזין מהאקדמית תל אביב – יפו והמסלול האקדמי המכללה למנהל, וגב' ליאת מילביצקי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב והמסלול האקדמי המכללה למינהל.