יום העיון הראשון לתלמידי/ות דוקטורט באנתרופולוגיה וסוציולוגיה – מידעון מס' 50

האגודה האנתרופולוגית הישראלית, בהשתתפות קהילת חוקרים צעירים של האגודה הסוציולוגית הישראלית. אירוח: החוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה, אוניברסיטת תל- אביב.

מארגנת: הילה נחושתן, נציגת הסטודנטים באגודה האנתרופולוגית הישראלית.

יום העיון היה מפגש מלמד ומעמיק שהעלה לדיון דילמות מקצועיות כמו גם אישיות לגבי המסלול האקדמי. מחד, מטרתו הייתה לאפשר דיון ספציפי על טיפים ותובנות, ומאידך מטרתו הייתה לאפשר דיון כללי יותר על הדרך האקדמית המפותלת, דרישותיה, תגמוליה, והעתיד שהיא צופנת.

אנו תקווה שכל אחד ואחת לקחו עמם מיום העיון הזה משהו קטן לעצמו ולעצמה: חיזוק, טיפ, תובנה, או אפילו רק את ההבנה שכולנו מתמודדים לא פעם עם אותן הדילמות, הספקות ואי וודאות, ושניתן להפחיתם על ידי התייעצות, פתיחות, קולגיאליות וסיוע הדדי. אני רוצה להודות לכל המרצות והמרצים שהקדישו ממרצן/ם ומזמנן/ם לתרום מהידע והניסיון שלהן/ם לדורות הבאים.

את המושב "ניהול דוקטורט ויצירת הון סימבולי" פתחה ד"ר מיכל קרבאל- טובי שסיפרה על התנהלותה בעולם האקדמי. בדבריה היא הדגישה את האופן הייחודי בו היא פעלה. היא הציגה דרך אלטרנטיבית ביצירת קשרים עם קולגות ומרצים, לפיה היא לא עשתה את הדברים "לפי הספר", או לפי חוקי הנטוורקינג המקובלים במרחב האקדמי. מיכל הדגישה את האופן בו היא יצרה קשרים עם אנשים לא בשל מעמדם האקדמי הרם או בשל פרסומיהם הרבים בתחומם, אלא בעיקר משום העניין שלה במחקר שלהם ובעבודתם. כך ייתכן שבכנס בינלאומי אולי היא לא תיפגש עם המרצה המפורסם ביותר, אלא תקיים פגישות משמעותיות עם קולגות בני דורה או אף צעירים ממנה, שמתאימים לתחום מחקרה.

אולג קומליק הרחיב על תובנותיו מתפקידיו הרבים באגודה הסוציולוגית הישראלית והבינלאומית. הוא הציג דרכים נוספות ליצירת והעמקת קשרים בינלאומיים כגון summer schools  בין לאומיים, והציע שככל הנראה אין דרך סטנדרטית אחת לבניית קריירה אקדמית. למרות שיש דרישות סף חיוניות ומקובלות להשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה, כמעט כל חבר סגל נוהג לציין שהוא "ייחודי" "לא אופייני" ו"חריג" במסלול הקריירה שלו וכך אכן פני הדברים בפועל.

את המושב השני:  "פוסט דוקטורט על מופעיו המגוונים" פתחה ד"ר ענת רוזנטל אשר הציגה את דרכה בפוסט דוקטורט בישראל ובחו"ל, והעלתה את הצורך ליצור קשרים אינטרדיסציפלינאריים, להיות גמישים ומגוונים באפשרויות לשיתופי פעולה וכן דיברה על העניין המחקרי שהוביל אותה בפוסט דוקטורט שלה ועל תשוקתה להרחיב את ידיעותיה על שדה המחקר שלה.

ד"ר לימור מעודד-דנון סיפרה על חיפושיה אחר מלגת פוסט דוקטורט שהתאימה לצרכיה, על תמיכת המשפחה שלה, על הערכים והעקרונות האישיים שלה ששמרה עליהם גם בסוף הדוקטורט-  כגון כתיבת ספר בעברית למרות היותו פחות נחשב בCV האקדמי, והדגישה בעיקר את הצורך לא להתייאש [ואפילו לכתוב זאת לעצמינו ביומנים..] עד למציאת המקום המתאים.

ד"ר אדם קלין-אורון חלק אתנו את התלבטויותיו האישיות במחשבות על פוסט ועל המחירים שכוללת כל אחת מהבחירות- הצורך בתמיכה משפחתית שמאפשרת לעשות פוסט בחו"ל מחד, ומאידך המחיר שמשלמים על המרחק מהמשפחה. הוא הרחיב עוד על הבדידות והתלישות שחשים לעיתים במחקר מעבר לים, וכן דיבר על חוסר ההבנה של האקדמיה האמריקאית לגבי חשיבות המשפחה עבור החוקר/ת הישראלי/ת.

בדיון המסכם: "על סודות ועמימות באקדמיה" פרופסור חיים נוי חלק אתנו את דרכו האקדמית הייחודית ורווית המכשולים. עם זאת, הוא הראה לנו כיצד זיק בעיניים, תשוקה מחקרית, אופטימיות והתלהבות כנה מהמחקר יכולים להוביל אותנו למחוז חפצינו.

פרופסור הנרייט דהאן כלב המשיכה ודיברה על הצורך שלנו להפעיל את המנחים שלנו, לחפש ולדרוש את מנגנוני האקדמיה שיסייעו לנו ברגעי משבר. בנוסף, הזכירה לנו שלמרות שלעיתים קרובות נדמה לנו שאנו ברווזונים מכוערים, בודדים במבנה האקדמי הסבוך והעמום, כולנו בעצם ברבורים יפים, מוכשרים וחכמים שכל עוד גחלת הסקרנות, החקר והגילוי בוערת בנו שווה לנו להמשיך בדרך ולא לוותר.

בתקווה להמשך פעילות הממוקדת בצרכי הדוקטורנטים והדוקטורנטיות בהמשך.

הילה נחושתן, נציגת הסטודנטים באגודה האנתרופולוגית הישראלית

Hilla.nehushtan@mail.huji.ac.il