מושג מתחפש: אקטיביזם מרחבי – מידעון מס' 46

אקטיביזם מרחבי

המשיג:  חן משגב

המושג אקטיביזם, במשמעותו כפעולה לשינוי חברתי ופוליטי, והמושג הרחב יותר של תנועות חברתיות, שהן המסגרת לפעולה אקטיביסטית, עומדים מזה כמה עשורים במוקד המחקר של סוציולוגים ומדעני מדינה. אלו פיתחו כלים ומושגים תיאורטיים וקונספטואליים לחקר של תנועות חברתיות והאקטיביזם, שהוא המימוש בפועל של פעילות התנועות, ולהבנה מעמיקה של אופני ההתארגנות, הפעולה וגיבוש והגדרה של הסובייקט הפוליטי המאפיין אותן (Berkovitch and Helman, 2005). בה בעת בדיסציפלינה הגיאוגרפית (ממנה אני מגיע ובמסגרתה אני חוקר את המושגים הללו) לא נרשם עניין רב בחקר תנועות חברתיות ואקטיביזם, ורק גיאוגרפים מעטים, העוסקים בהבניות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות של מרחב, אימצו את הכלים התיאורטיים והקונספטואליים שפותחו בדיסציפלינות אחרות על מנת לחקור את ההיבטים המרחביים של התופעה. על אף העניין המוגבל שגילתה הגיאוגרפיה בחקר אקטיביזם, הרי שהתרומה הפוטנציאלית שלה היא בהבנה כי כמו כל תופעה חברתית-תרבותית ופוליטית, גם זו אינה מתרחשת "על ראש סיכה", אלא ממוקמת במרחבים פיסיים, חברתיים-תרבותיים וסימבוליים, שהם מעניינם של הגיאוגרפים. לפיכך, אמקד רשימה קצרצרה זו במושג "אקטיביזם מרחבי" אותו אני מציע כהרחבה והמשך לשני מושגים קיימים – "גיאוגרפיה של אקטיביזם" ו"גיאוגרפיה אקטיביסטית". מושגים אלו מתכתבים עם התובנות בנוגע לאקטיביזם שמספק המחקר בדיסציפלינות של סוציולוגיה ומדעי המדינה, ומוסיף עליהן את המימד המרחבי.

אקטיביזם מוגדר  לרוב כפעולה של קבוצת אנשים, לרוב מתנדבים, אשר מטרתם לשנות מציאות מסוימת. אקטיביזם הוא גם פרקטיקה של ארגונים ומוסדות, לרוב כאלה ללא מטרות רווח או מן הסקטור הפרטי המעוניינים לקדם רעיונות או להפעיל לחץ פוליטי, כלכלי או לשנות פרקטיקות קיימות (Takahashi, 2009). המושג  גיאוגרפיה של אקטיביזם ((Geography of Activism מתייחס למרחוב של פעולות אקטיביסטיות, כלומר לדגמים שונים של אקטיביזם במרחב, ולסקאלות המרחביות בהן האקטיביזם מתרחש, למשל אקטיביזם קהילתי-שכונתי, עירוני, לאומי או טרנס-לאומי.  חשוב לומר כי סקאלות מרחביות של אקטיביזם ומיקומים מרחביים אינם רק מאפיין סטטי של אקטיביזם אלא גם מאפיינים דינמיים המאפשרים או מגבילים אקטיביזם, והמיקוד המרחבי בא לרוב כמימד המתווסף למובחנות של המטרות השונות והסוגים השונים של אקטיביזם (שמרני או רדיקלי, סביבתי או מגדרי וכיו"ב). המושג השני, גיאוגרפיה אקטיביסטית (Activist Geographies) מקושר לרוב לפעולה, שמטרתה לשנות יחסי כוח של דיכוי, תוך הזדהות וסולידריות של הגיאוגרפים האקטיביסטים עם הקבוצות המוחלשות, הקהילות או התנועות החברתיות, בעיקר באמצעות התערבות ביקורתית, למשל מחקרי פעולה משתתפים, מעורבות של גיאוגרפים בעיצוב מדיניות (Policy Geographies), ושיתופי פעולה של אקדמיה-קהילה. המשותף לכל צורות ההתערבות הללו הוא מחויבות אידיאולוגית לשינוי אישי וחברתי, והשאיפה להפוך את הדיסציפלינה הגיאוגרפית לאישית יותר ולשלב את האקדמי עם האקטיביסטי (Ward, 2007). המושג השלישי, אקטיביזם מרחבי, אותו אני מציע לאמץ, מתכתב עם שני המושגים הקיימים הללו, ונובע מתוך התפיסה הבסיסית הגורסת כי אקטיביזם אינו רק תופעה חברתית אלא גם תופעה מרחבית.

לפיכך, אני מבקש להגדיר אקטיביזם מרחבי כפעולה החברתית הקולקטיבית שחותרת לשינוי ביחסי כוחות בתוך ובין קבוצות שונות בחברה, ויש לה תפקיד בתהליך ייצור (מחדש)של המרחב הפיזי, החברתי, התרבותי והתודעתי. אקטיביזם מרחבי, בהקשר זה, הינו פעולה כפולה, במובן זה שהפעולה משפיעה על תהליך ייצור (מחדש) של המרחב, אך גם מושפעת ממנו. משמעות תהליך הייצור מחדש של המרחב במובן הפיזי היא שימוש או שינוי בשימוש במרחב, וניכוס ותפיסה פיזית של מרחב (פרטי, ציבורי וכו'). במובן החברתי, משמעותו שינוי בתחושת שייכות חברתית קולקטיבית ואישית, שינוי בתפיסות של זיכרון העבר וההווה– הן האישי והן הקולקטיבי, שינוי במשמעויות החברתיות הניתנות למרחב (למשל: נוח/לא נוח, בטוח/לא בטוח וכו') וכן התייחסות לאינטראקציות חברתיות ואקטיביזם המונע על ידי פערים מעמדיים וסטטוס סוציו-אקונומי נמוך; במובן התרבותי, המשמעות של תהליך ייצור (מחדש) של המרחב היא שינוי בתחושת השייכות התרבותית הרחבה יותר, שימוש בפרקטיקות וסימנים תרבותיים לייצור מחדש של יחסי כוחות ונוכחות במרחב, זיכרון המרחב או אירועים שהתרחשו בו, ושימוש בגוף כדי לייצר מחדש את המרחב; במובן התודעתי-סימבולי,שמשמעותו שינוי תודעתי בתפיסת המרחב של פרטים וקבוצות,למשל בתחושות של שייכות, ביטחון וכד'. לכן מחקר גיאוגרפי העוסק באקטיביזם מרחבי צריך להתמקד לא רק בסקאלות המרחביות של האקטיביזם (גיאוגרפיה של אקטיביזם), או בהתערבות הביקורתית של הגיאוגרפים-החוקרים (גיאוגרפיה אקטיביסטית), אלא בנוסף להם לחשוב על אקטיביזם כתופעה מרחבית שיש לה מימדים מרחביים פיסיים, חברתיים, תרבותיים וסימבוליים, ולשאוף לפענחם.

***חן משגב סיים תואר שני בתכנון ערים ואזורים בטכניון,  וכתב את עבודת הדוקטורט שלו "אקטיביזם מרחבי בעיר: נקודות מבט של גוף, זהות וזיכרון" במעבדה לתכנון, סביבה וקהילה שבחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באונ' ת"א, תחת הנחייתה של פרופ' טובי פנסטר. העבודה, אשר עוסקת במשמעויות המרחביות של אקטיביזם בנושאי מגדר ומיניות, נמצאת כעת בשלבי ההגשה. חן פרסם מספר מאמרים ופרקים בעברית ובאנגלית בנושאי אקטיביזם, מרחב, מגדר ומיניות, והיה עורך שותף של גיליון בנושא מגדר ומרחב של כתב העת "הגר".

מקורות:

Berkovitch, N and Helman, S (2005). Global Social Movements. In: Esseed, P, Goldberg, D.T and Kobayashi, A (eds), A Companion to Gender Studies, Oxford: Willey-Blackwell, pp. 266-278.

Takahashi, L. M (2009). Social & cultural geography: Activism. In International

Encyclopedia of Human Geography. Eds.: Kitchen, R. and Thrift, N. Oxford: Elsevier, pp. 1-6.

 Ward, K (2007). Geography and Public Policy: Activist, Participatory, and Policy Geographies. Progress in Human Geography, 31(5): 695-705.