מיקום האגודה במרחב הציבורי: לקראת עדכון תקנון האגודה, מאת נשיא האגודה, אורי רם – מידעון מס' 51

מה היחס בין האגודה הסוציולוגית לבין המרחב הציבורי בו היא פועלת? היכן היא מתמקמת במרחב הציבורי? האם היא אמונה על פעילות ציבורית כלשהי? חוקת האגודה, היינו התקנון שלה, אינה מתייחסת כלל לתחום זה. הנהלת האגודה ואנוכי כנשיא מוצאים לנכון לתקן ליקוי זה ולהציע תוספת לתקנון, שתעגן את מיקומה של האגודה במרחב הציבורי. תיקון תקנוני זה יוצע לדיון ולהחלטה באסיפה הכללית של החברים שתתקיים בכנס השנתי הקרוב.

המודעות לנושא עלתה בהקשר לסוגיות שונות, שהועלו לדיון הן באסיפת חברי האגודה (בכנס של 2017) והן בישיבות הנהלת האגודה בתקופה האחרונה, ונכרכו לבסוף זו בזו.

הסוגיה הראשונה נבעה מקובלנה שהוגשה לאגודה על כך שבכנס השנתי ה-48 השתתפו מרצים שהואשמו בעבר בהטרדה מינית (בין אם זו האשמה מוכחת או לכאורית) וכי נוכחות זו יצרה סביבה פוגענית עבור חברות האגודה. בעת אסיפת האגודה בכנס התקיימה במקום הפגנת מחאה בנושא. האגודה נדרשה לפיכך לחשוב על המחויבות שלה לקיום סביבה נטולת הטרדה מינית.

הסוגיה השנייה קשורה גם היא לשאלת המעורבות הערכית, או החברתית, או הפוליטית, או המוסרית של האגודה. האם האגודה רשאית לנקוט עמדות – בהצהרה או בפועל  – בתחומים שאינם מוגדרים כ"מדעיים" או כ"מקצועיים" מובהקים? סוגיה זו עלתה בהקשר להחלטת האגודה מ-2010 שלא לשתף פעולה עם המוסד הקרוי אוניברסיטת אריאל, אך היא הייתה קיימת ברקע בהזדמנויות נוספות ובוודאי צפויה לשוב ולעלות בעתיד.

הקוד האקדמי של בנט-את-כשר העלה סוגיה דומה לגבי ההתנהלות האקדמית בכללה. הצעת הקוד בקשה לאסור על המרצים התבטאויות בעלות משמעות פוליטית. בעוד שיש הסכמה גורפת כי אין זה תפקיד המרצה להטיף לדעה פוליטית מסויימת, הרי קיימת גם הבנה רחבה לכך כי במדעי הרוח והחברה אין נושא שאין לו נגיעה פוליטית וכי העמדה המוצהרת הא-פוליטית היא במקרים רבים מסווה לעמדה הפוליטית ה"שקופה", היינו העמדה המקובלת בזמן ובמקום. כך שבקרב המרצים קיימת מודעות רחבה לכך כי מצד אחד יש לחקור גישות חברתיות ופוליטיות שונות ולדון בהן מתוך יושר מקצועי, אך מצד שני בלתי אפשרי לנקוט שפה ניטרלית לחלוטין. אבל נחזור לשאלה שבפנינו — האם לאגודה הסוציולוגית יש אמירה כלשהי בנושא? התקנון שלה אינו מצביע על כך.

מקובל היום לחשוב שבסוגיה הראשונה יש לפחות קונצנזוס עקרוני – אם כי, אולי לא בהכרח לגבי אמצעי היישום – אך אפילו כך, יש הסבורים כי ה"תקינות הפוליטית" מרחיקה לכת בתביעותיה. בסוגיה השנייה והשלישית המחלוקת נטושה ברמה. לא זה המקום לפתח את הדיון הוותיק, הארוך והמוכר לעייפה על "מדע אובייקטיבי" ו"מדע ביקורתי". העמדות המצויות בקצוות קשת הדעות מוכרות לכולנו. העובדה האמפירית שעליה ניתן אולי להסכים היא כי אגודות מקצועיות ב"עולם החופשי" אכן נמנעות ככל האפשר ממעורבות פוליטית ישירה, אך יש יוצאים מן הכלל לכלל זה.

חשוב להזכיר כאן כי מייקל בוראווי, נשיא האגודה הסוציולוגית האמריקנית, נתן גושפנקא מחודשת לתפיסת ה"מעורבות החברתית" הסוציולוגית, בנאום ההכתרה שלו כנשיא ב-2004. בוראווי הגדיר אז ארבע גישות סוציולוגיות: סוציולוגיה מדעית, סוציולוגיה יישומית, סוציולוגיה ביקורתית, וסוציולוגיה ציבורית. האחרונה פועלת ביחד עם ציבורים שונים, ומטבע הדבר מעורבת בעמדות שונות במרחב הציבורי. נשיאות ונשיאים נוספים של האגודה הסוציולוגית האמריקנית, לפניו ואחריו, המחישו גם הם מעורבות חברתית, גם אם לא השתמשו במושג "סוציולוגיה ציבורית"  (לדבריו של בוראווי, ראו כאן).

אזכיר רק דוגמה אחת למעורבות ציבורית שננקטה לאחרונה על ידי האגודה הסוציולוגית האמריקנית. בתאריך 29-1-2016 שלחה האגודה מכתב לראש ממשלת תורכיה אחמט דבוגולו ובו מחאה על הצעדים והאיומים של השלטונות שם כנגד אינטלקטואלים שחתמו על עצומה של "אקדמאים למען השלום", ובה מחאה כנגד מדיניות הדיכוי של השלטונות באזורים הכורדיים בתורכיה. האגודה פעלה כך, להצהרתה, מתוך מחויבותה המסורתית לחופש ההבעה, כפי שזה מוגדר בסעיף 19 של ההצהרה האוניברסלית על זכויות האדם של האו"ם (את המכתב המלא ראו כאן).

ובכן, לענייננו, האם לאגודה הסוציולוגית הישראלית יש מחויבות דומה? האם היא רשאית – או אולי חייבת – להתערב בנושאים כגון אלה או דומים להם (סוגיית ה-BDS; העסקה פוגענית באוניברסיטאות; ההפרדה המגדרית)? מיד כאשר פורסמה יוזמת בנט-כשר נקטתי יוזמה כנשיא ופרסמתי הצהרה כנגדה. אך בתקנון הנוכחי של האגודה אין הגדרה של עמדה ערכית כללית בנושא.

הסוגיות הללו בצירופן הביאו אותי כנשיא, ואת חברי ההנהלה, לבחון את המחויבויות (והמגבלות) של האגודה הסוציולוגית הישראלית במרחב הציבורי. אחת הדרכים להתמודד עם הנושא היא בחינה של מסמך היסוד של האגודה, המהווה את החוקה שלה – אגב גם מבחינה משפטית, בהיות האגודה עמותה רשמית הרשומה במשרד הפנים.

תוך בחינה כזו של "זהות" האגודה על פי חוקתה, הסתבר כי התקנון של האגודה אינו מתייחס כלל למעמדה של האגודה בתוך הציבור וכלפי הציבור. הסעיפים הרלוונטיים – אלה המגדירים את מהות האגודה ותפקידה – מתייחסים לשני תחומים בלבד – המדעי והמקצועי. הפן הציבורי נעדר מהם כליל.

במחשבה  נוספת, מסתבר כי תקנון זה נכתב לפני עשרות שנים, למעשה חמישה עשורים. זה לא בהכרח גורע מתוקפו, אבל "הרבה מים זרמו …" וזה מעורר שאלות. בעוד מחשבה נוספת עולה כי לכל חוקה יש מנגנון עצמי של תיקון ועדכון. במילים פשוטות התקנון עצמו מגדיר כיצד ניתן להכניס בו שינויים. הדרך עוברת כמובן בדיון באסיפה הכללית של  החברים ובהצבעתה.

מה אומר בהקשרנו המשפט "הרבה מים זרמו …"? חישבו על כך: תקנון זה חובר והתקבל לפני שנוצרה גישת הסוציולוגיה של הקונפליקט בשנות השבעים (!), לפני ההתפתחויות של שנות השמונים (!) בתחום הסוציולוגיה של הידע והמדע, לפני התיאוריה הפוסט-מודרנית של שנות התשעים (!), לפני הפוליטיקה הרב-תרבותית, בטרם היות סוציולוגיה פמיניסטית (!), כאשר המלחמה הקרה הייתה בשיאה בעולם דו-גושי וחומת ברלין חצתה את העיר, לפני שהומצא המחשב הביתי ובוודאי לפני שהומצאה רשת האינטרנט, כאשר טרם נודעו מושגים כמו הגלובליזציה או הניאו-ליברליזם, כאשר עוד לא נשמעו בישראל  מושגים כמו ה"כיבוש", ה"מהפך", ש"ס, הקשת המזרחית, הטרדה מינית ואפילו לא הליכוד ותנועת העבודה שלא לדבר על המחנ"צ … ועוד ועוד.

הנה לשון הסעיפים בתקנון הקיים (לא במלואם):

פרק 2: מטרות האגודה, סמכויותיה ומעמדה המשפטי

• מטרות

1. בשטח המדעי

האגודה תגן על החופש המדעי וחופש המחקר של חבריה […] האגודה תשמור על רמתו המדעית והמקצועית ועל האתיקה המקצועית של ציבור הסוציולוגים במדינת ישראל ועל קידום העבודה הסוציולוגית במדינת ישראל. האגודה תערוך, בין השאר, אספות וכנסים מדעיים,  תשלח נציגים לקונגרסים מדעיים, תיצור קשר עם מוסדות מדע ועם אנשי מדע בחו"ל, תוציא לאור ספרות ועיתונות בתחום הסוציולוגיה […]

2. בשטח הפרופסיונלי

האגודה תפעל להגנתם ושיפורם של תנאי העבודה וענייניהם המקצועיים של חבריה ושל ציבור הסוציולוגים במדינת ישראל. […]

לאור כל האמור לעיל, הנשיא וההנהלה יציעו להוסיף לשני סעיפים אלה סעיף שלישי, שלשונו כהלן:

3. בשטח הציבורי:

האגודה מאגדת ומייצגת במרחב הציבורי את הסוציולוגים במדינת ישראל. הסוציולוגיה היא דיסציפלינה מדעית הפועלת באוניברסיטאות, מכללות, מכוני מחקר, עמותות ציבוריות ועוד, והחובקת פעילות מחקרית, יישומית, ביקורתית וציבורית, המתקיימות במקביל ובהדדיות. האגודה תומכת במגוון הגישות הננקטות בתחומי פעולה אלה. זאת תוך מחויבות איתנה לשוויון, לדמוקרטיה ולזכויות האדם והאזרח, ללא הבדל לאום, מוצא, אמונה, מגדר, סגנון חיים, מגבלה פיסית או שוני אחר. גם בתוכה עצמה האגודה מחויבת לקיום סביבה שוויונית ודמוקרטית לכל חבריה וחברותיה, נטולת אפליה והטרדה. 

אני מקווה שאתם מכירים בנחיצות התיקון התקנוני וכי תתמכו בו.