סיכום פעילות קהילת בריאות ורפואה 2015 – מידעון מס' 47

יו"ר ד"ר יעל קשת

הזכות לבריאות היא זכות יסוד חברתית. ההבטחה לכונן מערכת המבוססת על "צדק, שוויון ועזרה הדדית" מעוגנת בחקיקה, בישראל אולם מציאות של פערים בבריאות, ההולכים ומעמיקים, מושכת תשומת לב מחקרית ויישומית נרחבת לנושא. במושב שהוקדש לנושא הוצגו מחקרים שבחנו פערים בבריאות ובנגישות לשירותי רפואה בין מרכז לפריפריה גיאוגרפית וחברתית, וכן דרכים להתמודדות. שתי ההרצאות הראשונות במושב עסקו בנותני שירותים רפואיים – ברופאים.

בהרצאה הראשונה הציגו ד"ר פאולה פדר-בוביס וד"ר דנה זרחין מאוניברסיטת בן-גוריון, מחקר שבחן את המעבר של רופאים לעבודה בפריפריה: תוצאות יישום הסכם העבודה החדש. פיזור לא אחיד של כוח אדם רפואי בתוך המדינה הוא גורם משמעותי בפערים בנגישות לטיפול. אחת הדרכים להתמודדות היא מתן תמריצים כלכליים. עם סיום שביתת הרופאים בשנת 2011 נחתם הסכם עבודה חדש הכולל מתן מענקים כספיים לרופאים שיחלו את עבודתם בפריפריה. בהרצאה תואר חלק ממחקר שכלל מיפוי המאפיינים של המתמחים והסיבות שהובילו אותם לעבוד בפריפריה. בין הממצאים: נמצא גידול משמעותי בפנייה של מתמחים לעבודה בכול בתי החולים בפריפריה ומסתמן פרופיל שונה של מתמחים בבתי חולים שונים.

בהרצאה השנייה הציגו ד"ר אריאלה פופר-גבעון ממכללת דוד ילין, וד"ר עדו ליברמן ממכללת גליל מערבי (המחקר בוצע בשיתוף עם ד"ר יעל קשת), מחקר על תת ייצוגיות של האוכלוסייה הערבית במקצוע הרפואה. ייצוגיות של מיעוטים אתניים ברפואה חשובה לצמצום פערי בריאות בין קבוצות אתניות שונות. במחקר, שנערך בשיטות כמותיות ואיכותניות נמצא שהאוכלוסייה הערבית בישראל סובלת מתת ייצוגיות במקצוע הרפואה אולם הצלבה של היבטים אתני ומגדרי חושפת שתת ייצוגיות זו היא לגבי נשים ערביות בלבד, בעוד שלגברים ערבים ייצוגיות מלאה. ראיונות חשפו תהליכי מודרניזציה סלקטיבית ונורמות תרבותיות מושרשות, העומדות בבסיס מספרן הנמוך של נשים רופאות ערביות.

שתי ההרצאות הבאות עסקו במקבלי שירותים רפואיים. בהרצאה השלישית הציגה ד"ר אפרת נטר מהמרכז האקדמי רופין, פערים בשימוש באינטרנט לצרכי בריאות בין תושבי מרכז ופריפריה בקרב בני 50 ומעלה. במחקר נבחנה אוריינות בריאות מקוונת והבדלים בין שימוש פסיבי לאקטיבי. נמצאו מגוון הבדלים בין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. ממצאי המחקר מראים שהשימוש באינטרנט מטשטש פערים גיאוגרפיים אולם משעתק את ההבדלים החברתיים הקשורים למעמד, להשכלה ולסגנון-חיים.

בהרצאה הרביעית הציגה ד"ר פנינה דולברג מאוניברסיטת בר אילן, שוליות חברתית והקשרה לתחום בריאות הנפש. המחקר, שנערך עם שותפים (פרופ' מרגלית גולדפרכט (אוניברסיטת חיפה, שירותי בריאות כללית), פרופ' חאלד כרכבי (שירותי בריאות כללית), ד"ר איגור בלייכמן (שירותי בריאות כללית), גב' סילביה פליישמן (שירותי בריאות כללית), פרופ' ליאת איילון (אוניברסיטת בר-אילן)) בחן עמדות ואמונות של מבוגרים מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר לגבי מצוקה נפשית ובריאות הנפש. נערכו ראיונות וקבוצות מיקוד עם מהגרים מבוגרים ועם רופאי משפחה. אוכלוסיית המהגרים המבוגרים חווה שוליות, וחלקם סובלים ממצוקות נפשיות, הפרעות פסיכיאטריות וסומטיזציה. יחד עם זאת, עמדותיהם שליליות וסטיגמטיות כלפי נושאים של בריאות הנפש וניכר חוסר ידע. הרופאים מודעים לקשיים אולם חסרי משאבים, בעיקר  זמן, לטפל בבעיות אלו.