סיכום שולחן עגול בנושא מיצובו של המחקר הלהט"בי/קווירי בסוציולוגיה הישראלית 2015 – מידעון מס' 47

מיצובו של המחקר הלהט"בי/קווירי בסוציולוגיה הישראלית

מחקר "קווירי/להט"בי"[1] – שדה המחקר הבוחן מיניות, נטייה מינית וזהות מגדרית נמצא בתהליכי מעבר מהשוליים למרכז המחקר החברתי במרבית מדינות המערב. מחקרים בנושאי הגירה, לאומיות, פריון, תעסוקה, הורות, אתניות, מעמד יותר ויותר מכילים בחובם התייחסות לסוגיות של זהותם המינית-מגדרית של הנחקרים, של הקשר בין מיניות ומרחב ציבורי-פוליטי, זהויות מגדר והאופן בו המבנה החברתי מעוצב דרך קטגוריות מגדר/מיניות. עם זאת, בסוציולוגיה בישראל מחקר העוסק בלהט"בים או בסוגיות של מיניות עודנו נחשב למחקר שוליים. אמנם בשנים האחרונות התקיימו בכנסים הסוציולוגים הרצאות ופאנלים שעסקו בנושאים הללו, אך מרבית הדוברים הגיעו מ"פריפריה" אקדמית (בעיקר תלמידות/י מחקר(. יתרה מכך, למרות הפריחה והתסיסה המחקרית והפרסומים בתחום דנן, עדיין העוסקים בו נתונים בקשיים מקצועיים ואתיים בלתי-מבוטלים. לטענתו של חוקר התקשורת עמית קמה, גם ההיתכנות של גיבוש מסגרת מוסדית למחקר והוראת המיניות על שלל התגלמויותיה אינו נראה לעין בעתיד הקרוב[2].

בכנס הסוציולוגי ה-46 ערכנו שולחן עגול בנושא מיצובו של המחקר הלהט"בי/קווירי בסוציולוגיה הישראלית. המושב אורגן על ידי עדי מורנו  וגילי הרטל, ובמסגרתו לקחו חלק: ד"ר יובל יונאי, ד"ר לימור מעודד דנון, ד"ר עמית קמה, אפרת קנול, יוסי דוד, נעם גל וחן משגב. באופן המאפיין את התחום, המושב אורגן על ידי שתי דוקטורנטיות, ולקחו בו חלק בעיקר תלמידי מחקר וחוקרים נטולי קביעות, למעט ד"ר יובל יונאי וד"ר עמית קמה. הדיון בפאנל נסב סביב שלושה צירים, המשתלבים זה בזה: 1. האופן בו מחקר קווירי נמצא בשוליים בפרספקטיבה מוסדית; 2. המיקום השולי של תיאוריה קווירית/מחקר להט"בי בתוכניות לימודים במדעי החברה ובפרט בקורסי מבוא בסוציולוגיה. ו-3, ההתנסות האישית-אקדמית של משתתפות ומשתתפי הפאנל בתור חוקרים המזוהים עם מושאי מחקר להט"ביים או שימוש בתיאוריה קווירית.

הדיון בשולחן העגול נע בין שני הקטבים – התייחסות למחקר קווירי כסוג של שאלת שאלות, שימוש בסוגיות תיאורטיות שפותחו ע"י כותבים מרכזיים בתחום שזכה לזיהוי "תיאוריה קווירית" (כלומר תיאוריה שמערערת על הקטגוריות "מיניות", "נטייה מינית" ו"מגדר" ומדגישה את הבנייתם החברתית), ולעומתם מחקר המתמקד ב-א/נשים המזוהים כחריגים ביחס לנורמה ההטרוסקסיסטית: לסביות / הומואים / טרנסג'נדרס / ביסקסואלים), ולעומתם מחקר להט"בי שהוא מחקר שעוסק בסובייקטים מיניים ומגדריים, אך לא בהכרח משתמש בכלים של התיאוריה הביקורתית.

ממכלול הדברים שנאמרו עולה כי מחקר להט"בי/קווירי משתייך לסוג של "פריפריה אקדמית". ככזה, חוקרים בתחום מתמודדים עם מכשולים בקידום הקריירה האישית שלהם – תיוג כאזוטריים ולכן בלתי חשובים, היעדר מנחים בעלי ידע בתחומים שברצונם לעסוק בהם, היעדר זירות פרסום ומלגות לחוקרים בתחום הזה. מהצד השני, הוצגו מכשולים גם בהנחלת הידע לדורות הבאים של תלמידים וחוקרים – קושי בהחדרת התכנים לתוכניות הלימוד. בנוסף, המיקום הפריפריאלי לעתים מאפשר יותר חופש פעולה – לדוגמא תלמידי מחקר שמוזמנים על ידי המרצים הבכירים להעביר שיעורים בנושא, ואפשרות לדון בתחומי טאבו אקדמיים, בהסוואה של עיסוק במיניות. המסקנה העיקרית שעלתה מהדיון היא הצורך ליצור מסגרת לשיתוף ידע, תמיכה, מישוב הדדי ופעולה משותפת. בכוונתנו להקים קהילה במסגרת האגודה הסוציולוגית הישראלית, בדומה למודלים הקיימים כבר בארה"ב ואירופה ובאמצעות הקהילה לקדם גם מחקר קווירי/להט"בי וגם חוקרים בתחום. בשלב ראשון מוקמת רשת דיון ותמיכה אינטרנטית ומתוכננים מפגשים דו-שנתיים.

המעוניינים להצטרף מוזמנים לכתוב אל:

גילי הרטל  gillyrachely@gmail.com    עדי מורנו  adimoreno@gmail.com

[1] במילה להט"בי הכוונה לקטגוריות: לסבית / הומואים / טרנסג'נדרס / ביסקסואלים. זהו הכינוי המקובל כיום בשיח לסובייקטים החורגים מתחומי המיניות המזוהה כנורמטיבית. קיים בשדה ויכוח בין חיבור קבוצות אלה תחת הכותרת "קוויר" או שימוש בראשי התיבות הנפרדות. מתוך הכרה בחשיבות שתי העמדות במהלך המאמר בחרנו לתת מקום לשתי ההגדרות.

[2] קמה,ע. 2014. קווים לדמותו של שדה המחקר הלהט"בי בישראל. סוציולוגיה ישראלית טו [2] עמ' 241 – 261