סיכום 2021/2022 קהילת משפחה

יו"ריות משותפות: פרופ' אורלי בנימין וד"ר עינת לביא               רכזת: רונה זיו-טג'ורנלונד

דרכי יצירת קשר:

familycommunitysocio@gmail.com: e-mail

Facebook: קהילת משפחה – האגודה הסוציולוגית הישראלית

קישור לדף שלנו: דף פייסבוק קהילת משפחה, תעשו לנו לייק ותישארו מעודכנות/ים

להצטרפות לרשימת הדיוור שלנו, לחצו כאן:צרפו אותי בבקשה לקהילת משפחה

על הקהילה

משפחות ויחסים משפחתיים בין בני זוג, בין הורים וילדיהם, היחסים הבין-דוריים, מתהווים בהקשרם של תהליכים פוליטיים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים ודתיים. כפי שהסבירה קונל כבר בסוף שנות ה- 80, המשפחה הפאטריארכלית מתבססת על נורמות של מונוגמיה והטרוסקסואליות וכן יחסי סמכות הירארכיים של כוח וסמכות גבריים. משפחה פאטריארכלית זו איננה נחלת העבר והיא ממשיכה להתקיים ולעצב את החשיבה האנושית ואף להתיר אלימות כלפי נשים וילדים. זאת לצד תהליכי חילון, אימוץ ערכים פמיניסטיים הודפי כוחנות ואלימות, אימוץ נורמות של הדדיות, תלות הדדית ותמיכה הדדית, האדרת האוטונומיה, האותנטיות, מימוש התשוקה המינית ומימוש פוטנציאליים אישיים. כל אלו קוראים תיגר על על המשפחה הפאטריארכלית ומאפשרים ליחסים משפחתיים עכשוויים בהקשרים רבים, להתרחק מהנחיותיה והנחות היסוד שלה מתוך התפתחותן של תבניות אמהות, אבהות, סבתאות וסבאות מגוונות.

הבו זמניות של השימור והאיתגור,  מהווים מושא למחקר סוציולוגי עשיר, העוסק בהקשרים ההיסטוריים בהם צומחת הרב-גוניות המשפחתית המפתיעה והדינאמית. חוקרות וחוקרים מעלים שאלות מחקר הנוגעות לתבניות ולמסגרות המשפחתיות על יחסיהן עם הקהילות סביבן. במיוחד מתחזק בשנים האחרונות כיוון המחקר של הצלבת מיקומים (intersectionality), הממקם עמדות ביחס לחיים המשפחתיים ופרקטיקות המתייחסות לצרכיהם ורצונותיהם של בני המשפחה, במיקומי מעמד, מגדר, אתנו-לאומיות-גזע, ספציפיים. לריבוי מיקומים זה מצטרף מימד נוסף של ריבוי והוא מימד הגיל כפי שהוא נוגע לשלבים שונים במהלך החיים (כגון הבגרות הצעירה או ההזדקנות) וכן הגישה הקושרת בין נקודות מפנה ביוגרפיות (מלחמה, הגירה, מחלה קשה) לבין יחסים משפחתיים. כיוון מחקר נוסף עוסק ביחסים בין היחסים המשפחתיים לבין מדיניות הרווחה כשבמרכזו ניצבת סוגיית הטיפול המיטיב (CARE) המרחיבה את הדיון ביחסים משפחתיים גם למי שנרתמים לעבודת הטיפול בשלבי החיים השונים, בין אם בשכר ובין אם שלא בשכר. אלימות בן זוג (פיזית, מינית, רגשית, מילולית, כלכלית, דיגיטלית, מעקב וכבילה מרחבית) ממשיכה להעסיק את חוקרות המשפחה והיחסים המשפחתיים כמו גם סוגיית הקשר בין יחסים משפחתיים לבין חיי העבודה והפרנסה. 

בחקר משפחות בחברה הישראלית, זו היהודית (משפחות אשכנזיות, מזרחיות, חרדיות, בנות הקהילה האתיופית, ויוצאות חבר העמים) וזו הפלסטינית-ישראלית (משפחות דרוזיות, בדואיות, מוסלמיות ונוצריות), מקובל להתמקד במתח בין הגישה הפמיליסטית המאדירה את המשפחה, את היחסים המשפחתיים ואת משקלם בחיי הפרט לבין הגישה האינדיבידואליסטית המחזקת בישראל מגמות המאפיינות כלכלות נאו-ליברליות אחרות בהן בידוד החברתי, ניכור והתרחקות מיחסים משפחתיים, הם הדומיננטיים. מתח זה מעלה סוגיות רבות ומגונות כגון: זכויות הפרט וגבולות הפעולה האוטונומית המתאפשרת לו; חלוקת התפקידים והסמכויות המגדריות והבין-דוריות בתוך המשפחה; מעמד הילד וזכויותיו; הזקנה והבנייתה החברתית בעידן העכשווי; מעמדה של הדת בחברה דמוקרטית; תכנון מדיניות חברתית ומדיניות דמוגרפית;  השלכות הטכנולוגיה הרפואית על מוסד המשפחה; אתגור השיח המשפטי, הרפואי, התקשורתי ועוד.

מטרתה של קהילת המחקר בנושא משפחות ויחסים משפחתיים היא להרחיב ולהעמיק את הדיון הקיים בחברה הישראלית בנושאים אלה על ידי העמקת הידע המחקרי והאקדמי, תוך שימת דגש  מיוחד על ההיבט החברתי והקשר לתחומי מחקר סוציולוגים אחרים. לשם כך, אנו מעוניינות להיפגש פעמיים בשנה (מפגש אחד בסמסטר) וכן, בכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית במושב של הקהילה.

להמשך הסיכום לחצו כאן