פורסם הזוכה בפרס ע"ש מרי תותרי

ברכות ועוד ברכות לזוכה בפרס המאמר ע"ש מרי תותרי לשנת 2023 של האגודה הסוציולוגית הישראלית!

הזוכה היא ד"ר סלוא עלינאת-עאבד על מאמרה "הפוליטיקה של ההתגרות: ראבט נשי אסלאמי במסגד אלאקצא בירושלים".

הפרס יחולק במושב מיוחד לזכרה של מרי תותרי, בכנס ה-54 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, אשר יתקיים בין התאריכים 19-21.02.2023 באירוח החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

לאתר הכנס לחצו כאן.

לפרטים נוספים על הפרס ע"ש מרי תותרי לחצו כאן

עלינאת-עאבד, סלוא (2021). הפוליטיקה של ההתגרות: רבאט נשי אסלאמי במסגד אלאקצא בירושלים.  בתוך: ליאור חן, עומר הקר, ונורית שטדלר (עורכים), מקומות קדושים בארץ הקודש מבט אתנוגרפי (עמ' 230-200). הוצאת למדא האוניברסיטה הפתוחה.

תקציר המאמר:

המאמר  עוסק במפגש בין ארבעה מעגלי זהות: מגדר-נשיות, דת-אסלאם, לאומיות-פלסטינית ואקטיביזם-פוליטי-דתי בקרב המראבטאת, נשים מוסלמיות שמתפללות במסגד אל-אקצא בירושלים. לטענתי, מראבטאת במסגד אל-אקצא משלבות פרשנות דתית של המונח רבאט עם שיטות פעולה פמיניסטיות ואמצעי התנגדות ממסורת המאבק הלאומי-הפלסטיני במהלך המאה ה-20. שילוב זה אני מכנה במאמר "פוליטיקה של התגרות (ע'יט')" שמטרתה לערער על ריבונות ישראל במסגד אל-אקצא ולהדגיש שהמסגד  שייך רק למוסלמים.

באמצעות הפוליטיקה של ההתגרות, מחזקות הפעילות הדתיות את מעמדן בחברה וממלאות תפקידים שבעבר היו נחלתם של גברים בלבד. הן ממלאות סוג של ריק פוליטי כנשים שבאות מהשוליים החברתיים והפוליטיים. הן נכנסות למרחב הציבורי הפיזי והווירטואלי בחברתן הפלסטינית, ופונות  לאומה המוסלמית כולה בניסיון לעורר את רגשות ההזדהות עם הפלסטינים. הפוליטיקה של ההתגרות אינה פורמלית, אין מדובר בארגון היררכי, בעל סמכות פוליטית או דתית, אלא ביוזמה עצמאית של נשים דתיות, שקיבלו על עצמן החלטות אישיות, פוליטיות ודתיות מבלי להסתמך על פסקי הלכה. הן פירשו את הרבאט (הנוכחות שלהן במסגד) לפי הצרכים שלהן, מבלי לתכנן את מאבקן המגדרי מראש.

המרחב הקדוש, מסגד אל-אקצא, מאפשר להן לפעול בזירה שהייתה נחלתה של המנהיגות הגברית במשך עשרות שנים. דרך הכניסה שלהן לזירה זו הן קוראות תיגר באופן גלוי על הסמכות הגברית של השלטון הישראלי שבאה לידי ביטוי במוסדות כמו משטרה, שב"כ, בתי משפט וגם על הסמכות הדתית היהודית שמתגלמת במתפללים יהודים.   באופן סמוי, הפעילות הדתיות חותרות מתחת לסמכות הגברית המוסלמית  הדתית והפוליטית. כך, בעצם העובדה שפירשו באופן עצמאי את הרבאט שלהן, יש   חתירה תחת הסמכות המוסלמית שהעדיפו לא להציב במרכז כדי להמשיך לקבל אהדה והזדהות ציבורית.‏