
קהילת סביבה וחברה היא קהילה אינטרדיסציפלינרית של חוקרות וחוקרים שנושא מחקרן.ם המרכזי הוא היחסים שבין הסביבה הטבעית לבין החברה האנושית.
הקהילה מהווה מרחב לשיתוף בחשיבה על, ופיתוח גוף הידע של, יחסי סביבה וחברה כגון: יחסי הטבע והתרבות, אי-צדק סביבתי, קיימות ויחסי כוח, מדיניות סביבתית, חקר הסביבתנות ותנועות סביבתיות כתופעה חברתית, חקר היחס בין ייצור-צריכה וסביבה, השפעות חברתיות של משבר האקלים, הכלכלה הפוליטית של יחסי הסביבה בתוך חברות שונות ובין חברות שונות, קרימינולוגיה סביבתית ועוד. הקהילה פועלת מאז שנת 2014 כחלק מקהילות האגודה הסוציולוגית הישראלית. מעבר לפעילות בכנסים השנתיים של האגודה הסוציולוגית, הקהילה מנהלת קבוצה פייסבוק פעילה, רשימת תפוצה לבעלי עניין בתחום, וכן מארגנת סדנאות כתיבה לחוקרים צעירים וותיקים, סמינרים, הרצאות מקוונות, ימי עיון ושיתופי פעולה עם קהילות אחרות באגודה. בשנים האחרונות, קיימה הקהילה שיתופי פעולה עם קהילת צריכה ותרבות, קהילת בריאות ורפואה, קהילת לימודי מוגבלות ועוד.
חלק מהפעילויות יהיו במסגרת הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית וחלק במועדים אחרים.
תודה,
ד"ר רמי קפלן, יו"ר שותף קהילת סביבה וחברה
ד״ר איתי גרינשפן, יו"ר שותף קהילת סביבה וחברה
ההרשמה היא דרך מערכת ההרשמה המקוונת של האגודה .
ההרשמה פתוחה לכולם/ן ואינה מותנית בתשלום לחברות באגודה
ממלאי תפקידים בקהילה
חברים.ות קהילה
ד''ר אופיר וינשל-שחר

צוות הקהילה
ביה``ס לקיימות ושינויי אקלים, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
על קהילת סביבה וחברה
קהילה מקצועית לחקר הסביבה והחברה במסגרת האגודה הסוציולוגית הישראלית. כלל החברות האנושיות והחיות התפתחו ונוצרו על רקע יחסיהן עם הסביבה הטבעית ומשאביה. הסביבה סיפקה מזון, חומר למחסה, מלבוש, מקורות אנרגיה ועוד. התפתחותה המגוונת של האוכלוסייה האנושית – ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה – נעשתה תוך כדי ניצול משאבים סביבתיים ועל רקע מגבלות סביבתיות. כך, יחסי האדם עם סביבתו הובילו להתהוותם של מבנים חברתיים, יחסי כוח והיררכיות חברתיות.
בעת המודרנית חלה תמורה משמעותית ביחס החברה אל הסביבה, שינוי שהיה קשור בהיבטים חברתיים מובהקים. כך למשל, התנועה ההמונית מהכפר לעיר בעקבות המהפכה התעשייתית הביאה לעיור נרחב אשר יצר מגוון בעיות ותופעות חברתיות שלא התקיימו בחיי הכפר והיו מעוגנים ביצירת סביבת חיים חדשה. מערכות היחסים הללו, שבין האדם לסביבתו, היו אף לכוח מניע בפיתוח התיאוריה והמחקר הסוציולוגי. השפעה נוספת של המהפכה התעשייתית היא הפיכת האדם והחברות המתועשות לאחראים לשריפת פחם חסרת תקדים בהיקפה, אשר הובילה לשינוי דרמטי של הביוספרה והאטמוספרה במאתיים שנה בלבד. תופעות אלו של שינוי בלתי הפיך של המערכות הטבעיות בידי האדם והכלים שברשותו – המדע, הטכנולוגיה והמיכון – הביאו בשנים האחרונות לגיבושה של קהילה גלובלית, להתהוותה של תנועה סביבתית ולהיווסדותם של מוסדות גלובליים מחד גיסא ויוזמות מקומיות מאידך גיסא, המביעים דאגה לנוכח אתגרי הסביבה במאה העשרים ואחת וקוראים להתמודדות עמם.
בעשורים האחרונים, עם התגברות המודעות הסביבתית, התפתחה בחוגים האקדמיים קריאה מחודשת של התיאוריה הסוציולוגית וחוקרים רבים החלו מצביעים על האופנים שבהם התייחסו אבות הסוציולוגיה לשאלות יחסי האדם והחברה עם המערכות הטבעיות הסובבות. מחקרים שונים החלו עוסקים בערעור ההפרדה בין טבע לבין תרבות, שלכאורה אפיינה את המודרנה. עליית המודעות למשבר האקולוגי והדאגה לסביבה החל מסוף שנו השישים של המאה העשרים הובילה גם היא לתנופת מחקר גדולה בתחומי היחסים בין חברה לסביבה. כל אלו תרמו לצמיחתה של סוציולוגיה סביבתית שתחום עיסוקה רחב ובין תחומי.
מחקרי הסוציולוגיה הסביבתית עוסקים במגוון תחומים: יחסי הטבע והתרבות, אי צדק סביבתי (כדוגמת אי-שוויון בגישה למשאבים או בפיזור התועלות והמפגעים הסביבתיים בין קבוצות חברתיות שונות), מדיניות סביבה, חקר הסביבתנות והתנועות הסביבתיות כתופעה חברתית, חקר היחס בין ייצור-צריכה וסביבה, הכלכלה הפוליטית של יחסי הסביבה בתוך חברות שונות ובין חברות שונות, קרימינולוגיה סביבתית ועוד. בשנים האחרונות אנו עדים למפנה אונטולוגי ובו פונה המחקר להכללה תחת הקטגוריה "חברה" גם אינטראקציות חברתיות סביב צורות חיים שונות למשל, האדם והיער או האדם ובעלי חיים.
מעצם טיבו האינטרדיסציפלינארי של התחום, רבים מהחוקרים העוסקים בו, בארץ וברחבי העולם, מקיימים ממשק עם תחומי מחקר נוספים, הן ממדעי החברה והן מתחומי ידע אחרים. הסוציולוגיה הסביבתית היא תחום מחקר מתפתח הזוכה לעניין בקרב סוציולוגים וחוקרים רבים מתחומים מגוונים ברחבי העולם. כך למשל, באגודה הסוציולוגית העולמית פועלת מאז שנת 1971 קבוצת מחקר הממוקדת ביחסי אדם וחברה (ISA, RC24 – Environment and Society)[1]. קבוצות מחקר דומות פועלות באגודות סוציולוגיות אחרות (כדוגמת האגודה הסוציולוגית האירופאית [ESA], שבה פועלת רשת המחקר RN12 –Environment and Society).[2]
עדכונים, כנסים ומפגשים
- הכל
- בריאות ורפואה
- גיליונות ישנים של מידעון
- כנסים ומפגשים
- כנסים ומפגשים
- כנסים ומפגשים
- לימודי מוגבלות
- סביבה וחברה