סביבה וחברה

על קהילת סביבה וחברה

קהילה מקצועית לחקר הסביבה והחברה במסגרת האגודה הסוציולוגית הישראלית. כלל החברות האנושיות והחיות התפתחו ונוצרו על רקע יחסיהן עם הסביבה הטבעית ומשאביה. הסביבה סיפקה מזון, חומר למחסה, מלבוש, מקורות אנרגיה ועוד. התפתחותה המגוונת של האוכלוסייה האנושית – ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה – נעשתה תוך כדי ניצול משאבים סביבתיים ועל רקע מגבלות סביבתיות. כך, יחסי האדם עם סביבתו הובילו להתהוותם של מבנים חברתיים, יחסי כוח והיררכיות חברתיות.

בעת המודרנית חלה תמורה משמעותית ביחס החברה אל הסביבה, שינוי שהיה קשור בהיבטים חברתיים מובהקים. כך למשל, התנועה ההמונית מהכפר לעיר בעקבות המהפכה התעשייתית הביאה לעיור נרחב אשר יצר מגוון בעיות ותופעות חברתיות שלא התקיימו בחיי הכפר והיו מעוגנים ביצירת סביבת חיים חדשה. מערכות היחסים הללו, שבין האדם לסביבתו, היו אף לכוח מניע בפיתוח התיאוריה והמחקר הסוציולוגי. השפעה נוספת של המהפכה התעשייתית היא הפיכת האדם והחברות המתועשות לאחראים לשריפת פחם חסרת תקדים בהיקפה, אשר הובילה לשינוי דרמטי של הביוספרה והאטמוספרה במאתיים שנה בלבד. תופעות אלו של שינוי בלתי הפיך של המערכות הטבעיות בידי האדם והכלים שברשותו – המדע, הטכנולוגיה והמיכון – הביאו בשנים האחרונות לגיבושה של קהילה גלובלית, להתהוותה של תנועה סביבתית ולהיווסדותם של מוסדות גלובליים מחד גיסא ויוזמות מקומיות מאידך גיסא, המביעים דאגה לנוכח אתגרי הסביבה במאה העשרים ואחת וקוראים להתמודדות עמם.

בעשורים האחרונים, עם התגברות המודעות הסביבתית, התפתחה בחוגים האקדמיים קריאה מחודשת של התיאוריה הסוציולוגית וחוקרים רבים החלו מצביעים על האופנים שבהם התייחסו אבות הסוציולוגיה לשאלות יחסי האדם והחברה עם המערכות הטבעיות הסובבות. מחקרים שונים החלו עוסקים בערעור ההפרדה בין טבע לבין תרבות, שלכאורה אפיינה את המודרנה. עליית המודעות למשבר האקולוגי והדאגה לסביבה החל מסוף שנו השישים של המאה העשרים הובילה גם היא לתנופת מחקר גדולה בתחומי היחסים בין חברה לסביבה. כל אלו תרמו לצמיחתה של סוציולוגיה סביבתית שתחום עיסוקה רחב ובין תחומי.

מחקרי הסוציולוגיה הסביבתית עוסקים במגוון תחומים: יחסי הטבע והתרבות, אי צדק סביבתי (כדוגמת אי-שוויון בגישה למשאבים או בפיזור התועלות והמפגעים הסביבתיים בין קבוצות חברתיות שונות), מדיניות סביבה, חקר הסביבתנות והתנועות הסביבתיות כתופעה חברתית, חקר היחס בין ייצור-צריכה וסביבה, הכלכלה הפוליטית של יחסי הסביבה בתוך חברות שונות ובין חברות שונות, קרימינולוגיה סביבתית ועוד. בשנים האחרונות אנו עדים למפנה אונטולוגי ובו פונה המחקר להכללה תחת הקטגוריה "חברה" גם אינטראקציות חברתיות סביב צורות חיים שונות למשל, האדם והיער או האדם ובעלי חיים.

מעצם טיבו האינטרדיסציפלינארי של התחום, רבים מהחוקרים העוסקים בו, בארץ וברחבי העולם, מקיימים ממשק עם תחומי מחקר נוספים, הן ממדעי החברה והן מתחומי ידע אחרים. הסוציולוגיה הסביבתית היא תחום מחקר מתפתח הזוכה לעניין בקרב סוציולוגים וחוקרים רבים מתחומים מגוונים ברחבי העולם. כך למשל, באגודה הסוציולוגית העולמית פועלת מאז שנת 1971 קבוצת מחקר הממוקדת ביחסי אדם וחברה (ISA, RC24 – Environment and Society)[1]. קבוצות מחקר דומות פועלות באגודות סוציולוגיות אחרות (כדוגמת האגודה הסוציולוגית האירופאית [ESA], שבה פועלת רשת המחקר RN12 –Environment and Society).[2]