הקהילה נועדה לקדם שיח אינטלקטואלי בשאלות הקשורות בתרבות הצריכה, בתרבות החומרית, האמנותית והפופולרית, בהיבטים החברתיים הגלומים בסגנונות חיים וחיי היומיום בחברה בישראל.
הקהילה המקצועית למחקר צריכה ותרבות במסגרת האגודה הסוציולוגית הוקמה ביוני 2014. מטרתנו היא הצבתם של תחומי הצריכה והתרבות במרכזה של הסוציולוגיה הישראלית והכרתם של תחומים אלה כמאירים באופן ייחודי מציאויות ותהליכים חברתיים מגוונים, כגון: יחסי כוח ואי-שוויון, זהות ומשמעות, דיפרנציאציה וריבוד, יחסי סוכן-מבנה, סגנון-חיים, אזרחות, שינוי חברתי ועוד.
חלק מהפעילויות יהיו במסגרת הכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית וחלק במועדים אחרים.
תודה,
ד“ר דפנה הירש, יו"ר קהילת צריכה ותרבות
יניב רון-אל, יו"ר קהילת צריכה ותרבות
ההרשמה היא דרך מערכת ההרשמה המקוונת של האגודה .
ההרשמה פתוחה לכולם/ן ואינה מותנית בתשלום לחברות באגודה
ממלאי תפקידים בקהילה
על קהילת צריכה ותרבות
מראשית התהוותה של הסוציולוגיה הופנתה תשומת לב מחקרית לסוגיות הקשורות לתרבות החומרית, לתרבות הפופולרית, לחיי היומיום וליחסי הגומלין בינם לבין מסגרות כלכליות, פוליטיות וחברתיות. חפצים, סחורות, מוצרים וארטיפקטים , כמו גם פעילויות הנושאות משמעויות חברתיות והמשמשות מושא לשיפוט טעם – כל אלה תפסו מקום חשוב במחקר הסוציולוגי ועמדו במרכזם של מחקרים חשובים רבים, אשר השפיעו במובהק על כלל החשיבה והתיאוריה החברתית. בשלושת העשורים האחרונים גבר העניין בנושא, ולימודי הצריכה והתרבות הפכו לתחום עניין משגשג וחשוב בסוציולוגיה העולמית. עדות לכך ניתן לראות בתפוצתם של כתבי-עת המוקדשים לנושא, בריבוי הפרסומים המחקריים, בקיומן של קבוצות מחקר ובפעילותן של קהילות מקצועיות באגודות הסוציולוגיות ובאגודות מדיסציפלינות משיקות ברחבי העולם (כדוגמת קבוצות המחקר העוסקות בצריכה ובתרבות באגודות הסוציולוגיות העולמיות [ISA], האירופאיות [ESA] והאמריקאיות ([ASA]. כיום, חוגים אקדמיים ברחבי העולם משקיעים משאבים רבים בניתוח ההיבטים החברתיים של התרבות החומרית והאמנותית – הן כמושא מחקר אמפירי והן כמסגרת אנליטית ליצירת תיאוריה חברתית עכשווית. אין בכך כל תמה. החיבוריות שבין האנושי לחומרי, בין התרבותי לפוליטי, בין התרבותי לכלכלי ובין ה"עממי" ל"גבוה" הועצמה בימינו בעקבות הכלכלה הגלובאלית והמדיה הדיגיטאלית. אלה האחרונות יצרו קישורים מהירים ואינטנסיביים של "דברים" ו"אנשים" ורישתו את הרוחניות והחומריות שבתרבויות העולם. לפיכך, תרבות הצריכה – החומרית, האמנותית והדיגיטאלית – הפכה עתה למרכזית ונוכחת בחיי היום-יום ואף במאבקים ציבוריים הקשורים במדיניות כלכלית ופוליטית.
סוציולוגים וסוציולוגיות – כמו גם חוקרים וחוקרות מדיסציפלינות אחרות בישראל – לא נשארו אדישים לתמורות שחלו במעמדן של תרבות הצריכה, התרבות החומרית ו"סגנון החיים" בחיים החברתיים בישראל. רבים החלו מפנים את הזרקור המחקרי אל סוגיות הקשורות בייצור, שיווק וצריכה של חפצים ומוצרי-צריכה, אומנויות, מוצרי תרבות פופולרית ומוצרי מדיה ופרסום. לא מעט חוקרים וחוקרות מישראל אף תרמו תרומה משמעותית להיווצרותו של מערך מחקר אמפירי ותיאורטי בזירה המחקרית העולמית ולהרחבת תחום ידע זה. זאת ועוד, היקף תלמידי המחקר במוסדות ההשכלה הגבוהה הישראליים המביעים עניין בנושא הולך וגדל, וכך גם מספר הקורסים, הפרסומים, ספרי הלימוד והעיון בתחום.
לימודי הצריכה, התרבות החומרית, האומנותית והפופולרית מעוררים עניין בקרב חוקרים המתמחים בתחומי ידע רבים, שכן חקר התרבות והצריכה מאיר באופן אקסקלוסיבי תהליכים חברתיים ומציאויות חברתיות מגוונות: יחסי כוח ואי-שוויון, זהות ומשמעות, דיפרנציאציה וריבוד, יחסי סוכן-מבנה, סגנון-חיים, אזרחות, שינוי חברתי ועוד.
חברי הקהילה לחקר הצריכה והתרבות רואים צורך משמעותי בקיומו של שיח אינטלקטואלי-מדעי רחב יריעה ומתמשך בסוגיות שבנדון, ביצירת קהילה מקצועית ללימודי צריכה ותרבות בהקשרם הישראלי והעולמי ובביסוס הנושא כתחום דעת אקדמי המשולב בסוציולוגיה הישראלית.
אנו פונות ופונים לכל מי שעוסק ועוסקת בתחום במסגרת דיסציפלינות שונות ומציעים מסגרת מאגדת. במסגרת פעילות הקהילה המקצועית ניזום ימי עיון אקדמיים, קבוצות קריאה, אתר אינטרנט לשיתוף חומרי קריאה וסילבוסים, ופעילויות מחקריות ולימודיות אחרות. כל אלו יספקו במה מקצועית לחשיפת מחקרים חדשים ולדיון בנושאים הקשורים בסוציולוגיה של הצריכה והתרבות, לבחינת גישות תיאורטיות ומתודולוגיות ולסקירת מגמות עולמיות בתחום.