חיי היומיום משכו עניין מחקרי והגותי במדעי האדם זה מכבר, אף שהדיסציפלינות השונות ניגשו ליומיום בתקופות שונות במגוון דרכים ולמטרות נבדלות. עם הביקורות הניאו-מרקסיסטית, הפסיכואנליטית והפמיניסטית, ודרך פיתוחים פוסט-מודרניסטים ופוסט-סטרוקטורליסטים, היומיום החל להיתפס כמפתח מרכזי להבנת העולם החברתי והתרבותי. גישות אלה הציבו את היומיום כזירה העיקרית של המאבק בין הדיכוי לבין ההתנגדות, מרחב ביניים נזיל שבו כוחות הגמוניים וקונטרה-הגמוניים משמשים בערבוביה. בהמשך לכך, דיסציפלינות רבות במדעי הרוח והחברה נוטות לעתים לערב שתי הנחות עבודה מנוגדות: האחת, לפיה "התרבות מלמטה" היא בהגדרה חתרנית ומתנגדת לכוח; והשניה, התופסת את היומיום כצמצום גובר והולך של עולם החיים, ובתור זירה מרכזית של אקונומיזיציה והשקעה בפרויקטים מגוונים של עיצוב עצמי. ההרצאות השונות ביום העיון בחנו הנחות יסוד אנליטיות ותיאורטיות אלה וביקשו לאתגר אותן.
יום העיון נפתח במסגור תיאורטי והיסטורי קצר של חקר היומיום (ד"ר דנה קפלן וכן פרופ' אד גרינשטיין), ובהרצאת אורח של פרופ' עירן דורפמן (אוניברסיטת תל אביב). פרופ' דורפמן הציג את התפנית המודרנית המפצלת בין ה"יומיום" החזרתי ל"אירוע" הסינגולרי והאקסטטי, ופיתח את טענתו כי בפועל השניים דווקא תלויים זה בזה, ויותר מכך: שניתן לזהות אירועים בעלי הילה גם בתוככי היומיום. במושב השני הציג ד"ר דני שרירא (האוניברסיטה העברית בירושלים) את עבודתו על ארכיוני פולקלור ועל האופן שבו הדיסציפלינה ביקשה לשמר תרבויות עממיות שונות תוך שינוין הבלתי-נמנע. נעמה ישראלי (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) ניתחה את יצירותיו של סמי ברדוגו כזירה מחתרתית של פרקטיקות יומיומיות ופעולות משתמשים יצירתיות, באמצעות קריאת עומק ב'המצאת היומיום' למישל דה סרטו. עמרי אברמוביץ (אוניברסיטת חיפה) הציג את מחקרו אודות תפיסות של דיכוי, התנגדות (לעולם התעסוקה ולמשפחה) והבניות של חופש בקרב חסרי בית. במושב השלישי מתן בורד (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) הציג את מחקרו אודות היווצרות הקונצנזוס סביב המשפחה הגרעינית וההגמוניה הפועלית ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט, תוך התמקדות בבתי משפט חברים. נגה גלעד (אוניברסיטת חיפה)עסקה בהבניה הקרטוגרפית של ההתנחלות כפרויקט התיישבות הגמוני ויומיומי, וד"ר רמי אדוט (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) הציג את מחקרו אודות נרטיבים של 'עצמי-עובד' מובילי של גברים ערבים ומזרחים ילידי שנות ה-50. יום העיון נחתם בהרצאתם של ד"ר חזקי שוהם, ד"ר דנה קפלן וד"ר דפנה הירש שהציגו סקירה תיאורטית של היומיום כקטגוריה אנליטית ופוליטית, בניסיון לאתגר המשגות אלה ולזהות בהן בעיות בלתי-פתורות, סתירות ופערים.
אנחנו מבקשים להודות לאגודה הסוציולוגית הישראלית, לתכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן ולתכנית לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה על התמיכה בארגון ובמימון יום העיון, למשתתפים – על עבודות מרתקות, וליושבי הראש ד"ר מיכל פגיס וד"ר ינון דרור על עזרתם.
להתראות באירועים הבאים של הקהילה,
רפי גרוסגליק, דפנה הירש, דנה קפלן, עדית שביט וחזקי שוהם.