מכון ון ליר בירושלים
מכון ון ליר בירושלים הוקם על ידי משפחת ון ליר במטרה לקדם את הידע האנושי בתחומי הפילוסופיה, החברה והתרבות. מאז 1959 המכון פועל כמרכז ללימודים מתקדמים ולשיח ציבורי אינטלקטואלי. מטרותיו האינטלקטואליות והמחקריות מעוגנות במחויבות לאחריות ציבורית ולאתיקה אזרחית. בתמיכת קרן ון ליר ההולנדית ובהנחיית ההנהלה המכון ממלא תפקידים מרכזיים בתחומים בעלי חשיבות מכרעת ורגישות חברתית, הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה הישראלית. תרומתו של גרעין חוקרים בעלי שם, העובדים במכון, אפשרה את יישומן המוצלח של רפורמות וגישות חדשניות בתחום החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, במחקרי מדיניות ובתחומים של העצמה אזרחית ושונות תרבותית. המכון ממשיך כיום במימוש החזון שהציב לעצמו בתחומי התרבות, הזהות והלכידות החברתית.
מכון הנרייטה סאלד
מכון הנרייטה סאלד הוא מכון ציבורי למחקר ולתכנון תכניות התערבות והדרכה. פעילותנו מתמקדת בתחומי מדעי החברה והחינוך. המכון הוקם בשנת 1941 על ידי הנרייטה סאלד, ומאז רשם לזכותו מחקרים ופעולות שהטביעו חותמם על מערכת החינוך ועל החברה בישראל.
המרכז לחקר ארגונים וניהול משאבי אנוש
המרכז החל לפעול בשנת תש"ס (1999), כשמוקד פעילותו הוא חקר הגורם האנושי בארגון המודרני. הגורם האנושי בעבודה הולך ותופס מקום מרכזי יותר מתמיד בחיי החברה וארגונים. עם ההתפתחות המהירה של ארגוני ידע, הופכים הניהול בכלל ודרכי ניהול המשאב האנושי בפרט, גורם מכריע בהצלחת הארגון והשגת יעדיו. בעיות חברתיות, ניהוליות ואישיות רבות להן נחשפים ארגונים מקורן בפעילות שוק העבודה ובהתנהגות הגורם האנושי ודרכי ניהולו. פתרון חשוב לבעיות אלו נעוץ במידע וידע הקשורים להבנת תופעות והתנהלות שוק העבודה (כגון חזרת עובדים מבוגרים לפעילות מלאה), הבנת התנהגות המשאב האנושי, הבנת המערכת הערכית הארגונית והקשר שלהן לסביבה הדינאמית המשתנה. בעיות אלו חייבות להישען על פתרונות עדכניים המתבססים על השילוב בין תיאוריה מדעית למחקר אמפירי. הבנת התופעה והדרכים להתמודדות עימה ברמה החברתית, הארגונית והאישית, נקשרת קשר הדוק לתחום המחקר של המרכז.
מטרתו המרכזית של המרכז היא קידום הידע בתחום יחסי העבודה והמשאב האנושי באמצעות מחקר והפצתו, שיתוף פעולה מחקרי בין-תחומי, חינוך והעשרה, מעורבות וקידום המקצוע בישראל ובארצות השכנות לנו. המרכז הינו יחיד מסוגו בארץ, ושאיפת חוקרי המרכז הינה התפתחותו והפיכתו למרכז ידע ארצי אשר ממנו ומאוניברסיטת חיפה "תצא התורה" בכל הקשור להיבט ההתנהגותי בניהול. למותר לציין, שעם התקדמות תהליך השלום נוצרת הזדמנות יוצאת דופן לעשייה משותפת עם שכנינו הקרובים ומדינות מזרח אגן הים התיכון, אשר עוברים אף הם תהליכי בנייה של ארגונים מודרניים, ולכן עשויים למצוא עניין רב בשותפות בפיתוח ידע והפצתו בנושאי התנהגות ארגונית וניהול המשאב האנושי.
המרכז הינו רב-תחומי ומשמש בסיס לפעילות גומלין מדעית ומחקרית בין 39 חוקרים, עמיתי מחקר, כמו גם תלמידי מחקר מתקדמים מתחומי המאזו, המאקרו והמיקרו, מן המחלקות הבאות באוניברסיטת חיפה ובמוסדות אקדמיים אחרים: כלכלה, בית הספר לניהול, חינוך, מדע המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פסיכולוגיה ושירותי אנוש וסיעוד.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד עצמאי ולא מפלגתי למחקר חברתי-כלכלי, היושב בירושלים. המרכז עוסק במחקר בלתי תלוי של המצב החברתי-כלכלי בישראל ומעלה חלופות חדשניות וישימות למדיניות ציבורית, החותרת לצמצום אי-השוויון ומקדמת את רווחתם של תושבי ישראל. המרכז שואף להשפיע על עיצוב המדיניות על-ידי קיום קשר ישיר עם מעצבי המדיניות והעשרת הדיון הציבורי המתלווה לתהליך קבלת ההחלטות במדינה.
יד טבנקין – המרכז המחקרי, רעיונו, תיעודי, ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית
יד טבנקין, המרכז המחקרי, הרעיוני והתיעודי של התנועה הקיבוצית, הוא עמותה רשומה שמטרותיה הן לשמר את הזיכרון ההיסטורי של התנועה הקיבוצית ולחקור את קורותיה בעבר ובהווה.
מכון ירושלים לחקר מדיניות
מכון ירושלים לחקר ישראל הוא מכון מחקר אקדמי עצמאי למחקרי מדיניות בנושאי ירושלים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכן בנושאי מדיניות סביבתית, חדשנות וצמיחה. המכון מתמקד באתגרים הייחודיים לירושלים בת-זמננו, ומחקריו משמשים קובעי מדיניות ואנשי אקדמיה, כמו גם את הציבור הרחב.
המכון למחקר כלכלי בישראל על-שם מוריס פאלק
המכון למחקר כלכלי בישראל על-שם מוריס פאלק בע"מ (חל"צ) נוסד בינואר 1964 כממשיכו של מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל. המטרות לשמן נוסד המכון הינן: קידום וטיפוח המחקר הכלכלי, תוך תשומת לב מיוחדת לבעיות המשק הישראלי; פרסום פרסומים מדעיים; קיום כנסים וימי עיון במחקר כלכלי תוך שיתוף פעולה עם כל אדם, גוף או מוסד בארץ או מחוץ לה. האחריות לניהולו הכללי של המכון מוטלת על בעלי המניות ומועצת המנהלים.
מכון אדלר
מכון אדלר הוקם בשנת 1963 ע”י פסיכולוגים ועובדים סוציאליים במטרה ללמוד וללמד את תפיסת העולם החברתית, חיובית, הוליסטית, הומניסטית של אדלר. ייעוד המכון הוא לתרום לשיפור היחסים בחברה בישראל על ידי יישום גישתו ההומניסטית חיובית חברתית של ד”ר אלפרד אדלר בשלושה מעגלי החיים: משפחה (הורות וזוגיות), עבודה, חברה/קהילה.
מכון ברוקדייל
מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל הוקם בשנת 1974, והוא שותפות עצמאית שלא למטרות רווח בין הג'וינט העולמי ובין ממשלת ישראל. בשנת 2004 הצטרפה לשותפות זו קרן דוד ואינז מאיירס מקליבלנד, ארה"ב. המכון מזהה וחוקר נושאי מפתח בחברה ושותף להכוונת מדיניות, לעיצוב תוכניות ולטיוב שירותים חברתיים לאדם, למשפחה ולקהילה. זאת, למען העצמת החוסן החברתי של מדינת ישראל ולרווחת כלל תושביה.
מכון ליאו בק ירושלים
מכון ליאו בק ירושלים הוא מכון מחקר לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית גרמנית הוא מכון אקדמי ותרבותי בינלאומי. הוא נוסד במטרה לקדם את מחקר יהדות גרמניה ומרכז אירופה בתקופה המודרנית וכמו כן לייצג ולקדם את המורשת הליברלית של יהדות גרמניה בחברה הישראלית. עבודתו של מכון ליאו בק מתבססת על שלושה עמודים: קידום המחקר, תכנית תרבותית ותיעוד ארכיוני. בפעילויותינו ובתכניותינו אנחנו פונים לסטודנטים, לחוקרים ולקהל הרחב הן בישראל והן בגרמניה.
מכון אלי הורביץ לניהול אסטרטגי
מכון "אלי הורביץ לניהול אסטרטגי" הוקם בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א בשנת 2004 ושאיפתו היא להעמיק ולהעצים את הקשר בין העולם האקדמי לעולם העסקי בתחומי הניהול האסטרטגי ולהקנות כלים ומידע בעל ערך לפיתוח והנגשת תחום האסטרטגיה לכל ארגון ועסק. פעילות המכון מתמקדת בהפצת ידע עדכני, חשיבה אסטרטגית ויישומים מעשיים של התיאוריות בתחום האסטרטגיה המקנות למנהלי חברות וארגונים את הכללים והידע .הנדרשים ליצירה ושיפור יתרון תחרותי בר קיימא בסביבה העסקית והארגונית בהם הם פועלים. רבים חושבים שניהול אסטרטגי והתווית אסטרטגיה לעסק הינה תיאוריה והם אינם מצליחים לקשור בין תיאוריה לפרקטיקה בעסק ובארגון. זאת, בין היתר, אחת הסיבות להקמת את מכון "אלי הורביץ" לניהול אסטרטגי אשר שם לעצמו למטרה לקדם ולהפיץ ידע עדכני וללמוד לסגל יכולות חשיבה אסטרטגיות.
מכון שריד
מכון שריד נוסד בשנת 1991 על ידי ד"ר מרים וד"ר יוסף שריד. המכון חרט על דגלו להיות מכון מחקר מהמובילים בישראל, ולתת פתרונות יישומיים באמצעות כלים מחקרים, ברמה הגבוהה ביותר ובסטנדרטים גבוהים ללא פשרות.
מרכז אדווה
מרכז אדוה הוא מכון מחקר המתמחה בניטור של מגמות חברתיות וכלכליות ובניתוח של המדיניות הממשלתית אל מול מגמות אלה. מרכז אדוה בוחן את המגמות ואת המדיניות לפי אמות המידה של שוויון וצדק חברתי. מלאכת הניטור של מרכז אדוה נסמכת על מאגרי נתונים עשירים ומגוונים, המאפשרים לעקוב אחר התפתחויות בתחום הפיתוח הכלכלי כמו גם בתחום השוויון החברתי.
מרכז המחקר והמידע של כנסת ישראל
מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) מספק לחברי הכנסת, לוועדות הכנסת וליחידותיה סל מגוון של שירותים לצורך עבודתם השוטפת, לפי בקשה או מיוזמתו. ייעודו של המרכז הוא לספק לכנסת ולחברי הכנסת מידע מקצועי, אמין, בדוּק, מאוזן ונטול פניות, המבוסס על מגוון מקורות ומוצג בצורה נוחה ותמציתית. מידע זה משמש מצע לדיון ולקבלת החלטות המבוססות על ידע, ומסייע לכנסת בשלושת תפקידיה: חקיקה, פיקוח על עבודת הממשלה והעלאת נושאים על סדר-היום הציבורי. בתוצרי המרכז נכללים מסמכים מסוגים שונים: דוחות, ניתוח של פעילות הממשלה ובקרה עליה ומעקב אחר יישום החלטות ממשלה, סקירות של המדיניות הננקטת בארץ ובעולם, סקירות בין-לאומיות משוות, מסמכי נתונים, אומדני עלות, מסמכי רקע ונקודות לדיון ומסמכים כלכליים ותקציביים. המסמכים עוסקים במגוון הנושאים שהכנסת עוסקת בהם.
המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות
המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות הינו עמותה עצמאית שמטרותיה הן: ללוות ולהעריך את השפעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי על שרותי הבריאות, איכותם, יעילותם ועלותם. ליזום ולממן מחקרים בנושאי ארגון, כלכלה ואיכות השירותים ותהליכי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות. להוות במה ומקום מפגש לקיום דיון מקצועי וציבורי בתחומי הארגון, הניהול וקביעת מדיניות הבריאות. לעודד שיתוף פעולה מדעי בין תחומי ורב מקצועי ברמה הלאומית בין כל הגורמים, ניהוליים ואקדמיים, שעניינם קידומה של מערכת הבריאות הישראלית.
מרכז הנגב לקיימות
מרכז הנגב לקיימות מהווה זרוע מחקרית יישומית של המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ושל הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המרכז הוקם בשנת 2015 על בסיסו של מרכז הנגב לפיתוח אזורי שסיים את פעילותו. מרכז הנגב לקיימות מקדם מחקר יישומי בתחומי הקיימות השונים, תוך מתן דגש על מגוון הקשרים שבין היבטים חברתיים, תרבותיים, כלכליים וסביבתיים, ובקני מידה מרחביים שונים.
מרכז יצחק רבין
מרכז יצחק רבין הוקם בשנת 1997. פעילות המרכז מוקדשת להנצחת זכרו ופועלו של יצחק רבין ולבחינת הלקחים שעל החברה הישראלית להפיק מהרצח, מנסיבותיו ומהשלכותיו. המרכז משלב בין פעילות חינוכית-חברתית, הנצחה מוזיאונית ותיעוד ופועל בכל שדרות החברה הישראלית. המרכז פועל כדי לשמש אתר חי ותוסס שיטביע את חותמו על השיח הציבורי בארץ, יעגן את מקומו של יצחק רבין בזיכרון הלאומי ויהווה מוקד משיכה והזדהות לנוער היהודי בארץ ובעולם.
מכון חיים הרצוג לפוליטיקה, חברה ותקשורת
מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה החל לפעול בראשית שנת הלימודים תשס"ג , אוקטובר 2002 בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב. המכון, הנושא את שמו של הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, (לינק לאתר הכנסת כפי שמופיע כיום) הוקם כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת והיבטיה השונים, לבין החברה והפוליטיקה. המכון נועד לקדם מחקרים ופרויקטים יישומיים בתחומים השונים של התקשורת, תוך שימת דגש על היבטיה השונים של התקשורת בחברה ובפוליטיקה.
המכון הבין-לאומי לחקר השואה
מכון המחקר הבין-לאומי עוסק בתכנון ובביצוע פרויקטים מחקריים ומחקרי תשתית, בארגון ימי עיון וכינוסים בין-לאומיים, בייזום פרויקטים משותפים עם מכוני מחקר בעולם ומפרסם מחקרים, דברי כינוסים, תעודות,מונוגרפיות וזיכרונות בנושא השואה. משימה חשובה נוספת של המכון היא מתן תמיכה אקדמית וכספית לחוקרים ולסטודנטים העוסקים בנושא השואה; הענקת מלגות לתלמידי תואר שני ודוקטורט.
מכון פאנלס לסקרים
מכון המחקר פאנלס (מקבוצת Monday) נוסד בשנת 2005 והוא מוביל בתחום מחקרי שוק ודעת קהל תוך שילוב כלים טכנולוגיים מתקדמים. מכון המחקר מתמחה בביצוע מחקרים כמותיים ואיכותניים בשיטות המסורתיות (סקרים טלפונים, מחקרים אתנוגרפיים, קבוצות מיקוד ועוד), לצד שימוש בשיטות וכלי מחקר המותאמים לשינויים הטכנולוגיים המתרחשים בעולם (סקרים על פלטפורמה אינטרנטית, קבוצות מיקוד וירטואליים, מחקר אתנוגרפי און-ליין ועוד). לחברה ניסיון עשיר בביצוע מחקרים במגוון תחומים ודיסציפלינות ומתמחה במתן מענה מקצועי והבניה מחקרית מותאמת לצרכי הלקוח, במהירות וביעילות.
מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל
מכון ב.י. ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל-אביב הינו מכון אוניברסיטאי המשלב פיתוח אקדמי של תיאוריה ומתודולוגיה של סקרים עם ביצוע מחקרי דעת קהל בלתי תלויים ברמה מדעית גבוהה ביותר. המכון פועל במסגרת הפקולטה למדעי החברה ובשיתוף עם המעבדה לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב.
המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה
מטרתו הראשונה של המרכז הינה ליצור ולבסס קהילה אינטרדיסציפלינרית של חוקרים/ות איכותניים/ות בישראל. המרכז מצליח להוות חממה לפיתוחם של קשרים הדוקים בין חוקרים/ות ממוסדות שונים בישראל ולפרויקטים רבים של מחקר. בנוסף, מהווה המרכז מנוף להוראה של מחקר איכותני, ולהכשרת חוקרים צעירים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. כיום מהווה המרכז מוקד ללמידה, הוראה, הכשרה ומחקר לחוקרים ממגוון רחב של דיסציפלינות – ביניהן ניתן למנות כאלו שהקשר שלהן למחקר איכותני הוא בעל ותק ולרוב אף מעמד מבוסס, כמו סוציולוגיה, חינוך, עבודה סוציאלית, תקשורת, לימודי תרבות ופסיכולוגיה, וכאלו שבהן המחקר האיכותני פוסע פסיעות ראשונות, כמו גיאוגרפיה, מקצועות הבריאות, רפואה ותכנון ערים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [למ"ס] הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, כיחידת סמך עצמאית במשרד ראש הממשלה. הלמ"ס הוקמה כהמשך ישיר לפעילותן של המחלקות לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט ושל הסוכנות היהודית שפעלו בתקופת המנדט. בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד הסטטיסטיקן הלאומי המשמש גם כמנהל הלמ"ס, ולצדו המועצה הציבורית לסטטיסטיקה. הלמ"ס פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] התשל"ב-1972 . בפקודת הסטטיסטיקה מוגדרים תפקידי הלמ"ס, אופן עבודתה, חובת הציבור למסור מידע ללמ"ס, חובת הלמ"ס לשמור על סודיות המידע המתקבל וחובת הלמ"ס לפרסם את תוצאות עבודתה.